תקנות תעבורה

חלק ו': מוניות פרק ראשון: כללי דיני תעבורה


485. בחלק זה –

"בעל מונית" - מי שהרשיון להפעלת מונית נרשם על שמו;
"הרשות" - המפקח על התעבורה, לרבות מי שהמפקח על התעבורה אצל לו מסמכויותיו כרשות, כולן או מקצתן;
"התקנה והרכבה של מונה" - התקנה, הרכבה, ביצוע חיבורים, הפעלה תקינה והחתמה במגופה;
"זוטובוס" - (נמחקה);
"מונה" – מיתקן לקביעת שכר הסעה במונית בהתאם למרחק, זמן הנסיעה וההמתנה המופעל באמצעות מפתח ואושר בידי הרשות;
"מפתח" – אבזר שהותקן בו רכיב אלקטרוני המפעיל את המונה או פעולות מסוימות בו.
"נוסע" - כמשמעותו בתקנה 384;
"נסיעה מיוחדת" - נסיעה במונית שעומדת כולה לרשות מזמין הנסיעה;
"נסיעת סיור" - נסיעה במונית שעומדת כולה לרשות מזמין הנסיעה לשם סיור, טיול או תיור;
"נסיעת שירות" - נסיעה במונית בקו שירות שבעדה משלם כל נוסע בנפרד;
"קו שירות" - הקו למהלך המונית בנסיעת שירות שנקבע ברשיון השירות או בתקנות;
"רשיון" - כל רשיון שניתן לפי חלק זה ורשיון להפעלת מונית;
"רשיון שירות" - רשיון להפעלת קו שירות;
"שירותי אחזקה של מונה" - כל שירות הנדרש לאבטחת פעולתו התקינה של מונה לרבות העברה ממונית למונית אחרת, בדיקת תקינות, תיקון, החלפת חלקים, שיפוץ, סיכה, כיוונון, עדכון, הרצה, חתימה במגופה, ניהול כרטסת רישום וכל שירות אחר הכרוך באלה.
"שכר הסעה" - שכר ההסעה המרבי לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שכר מקסימלי להסעה במונית), התשל"ו-1976.
סימן ב': הוראות כלליות
486. הרשות רשאית לקבוע את סוג הרשיון שיינתן לפי חלק זה וכן לשנותו, לסרב לתתו, לחדשו או לסרב לחדשו ורשאית היא להתנות בו תנאים, להוסיף עליהם או לשנותם, להגביל את תקופת תקפו, להתלותו או לבטלו.
487. הרשות תקבע לבעל מונית את המועד והמקום להגשת בקשות –
(1) למתן רשיון הסעה כאמור בתקנה 490;
(2) למתן רשיון שירות כאמור בתקנה 495.
488. פקע רשיון או בוטל, חייב בעלו להחזירו לרשות תוך שבעה ימים מיום פקיעתו או ביטולו.

489. לא תירשם מונית שהיתה רשומה בירושלים לפני כ"ח באייר התשכ"ז (7 ביוני 1967) כמונית ירדנית ולא נרשמה בישראל עד יום תחילתן של תקנות התעבורה (תיקון מס' 2), התשל"ב-1972. 













 




Share/Bookmark