פקודת התעבורה .באדיבות עורך דין תעבורה אלגרנטי

פרק שני: רישוי ורישום

סימן א': רשיון רכב ורישום רכב
2. לא ינהג אדם רכב ולא ירשה לאחר לנהוג רכב שברשותו, אלא אם נרשם הרכב בהתאם להוראות פקודה זו ויש עליו רשיון רכב תקף שניתן לפי הפקודה; ובלבד שלא יהיה בעל רכב אחראי לפי סעיף זה על נהיגת רכבו על ידי אדם אחר, אם הוכיח שנקט כל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב.
3. (א) רשיון רכב או חידושו יהיה לתקופה שנקבעה בתקנות ובלבד שלא תעלה על שנה אחת; לרכב עבודה, לטרקטור או לרכב שלפי מבנהו אין מהירותו עולה על ארבעים וחמישה קילומטר לשעה, מותר ליתן או לחדש את הרשיון לתקופה שנקבעה בתקנות ושלא תעלה על שתי שנים.
(א1) שר התחבורה רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך, בצו, את התקופות האמורות בסעיף קטן (א), דרך כלל או לענין רישיונות רכב מסוימים, לתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 90 ימים, ורשאי הוא להתנות את ההארכה בתנאים.
(ב) בחידוש רשיון רכב יתחיל תקפו של הרשיון המחודש מהיום האחרון לתקופת תקפו הקודמת, ולענין זה לא תבוא בחשבון כל תקופת הארכה לפי סעיף קטן (א1).
(ג) בעד רשיון רכב או חידושו תשולם האגרה שנקבעה בתקנות.
4. שר התחבורה רשאי, בתקנות, לקבוע הוראות המסדירות מתן רשיון רכב, חידושו, העברתו, צורתו, כללי החזקתו ותנאיו, לרבות תנאים בדבר הגבלת השימוש ברכב.
5. על אף האמור בסעיף 2, בעל רכב שאיננו פטור מחובת רשיון רכב או מאגרת רשיון, ולא קיבל רשיון רכב לתקופה פלונית, ישלם תשלום חובה לרשות הרישוי בשיעור האגרה שהיה עליו לשלם בעד הרשיון או חידושו, לאותה תקופה.
6. בעל רכב המבקש רשיון רכב, חייב עם הגשת הבקשה, לרשום את הרכב בלשכת רשות הרישוי, זולת אם פוטר מהוראות פקודה זו בדבר רישוי ורישום.
7. (א) רשות הרישוי תייחד לכלי רכב הרשום אצלה מספר ותו המציינים את מספר הרישום.
(ב) תו הרישום יודבק אל הרכב, או אל כל רכב אחר הנגרר על ידיו, או אל זה ואל זה, הכל כפי שנקבע.
8. בעד רישום רכב תשולם האגרה שנקבעה.
9. על אף האמור בסעיף 7(א) רשאית רשות הרישוי, לאחר ששולמה האגרה שנקבעה, לייחד ליצרן או ליבואן של רכב, לבעל מוסך שיש לו רשיון כדין, לסוחר של רכב או למעבדה לבדיקת רכב שאישרה רשות הרישוי, תו-סוחר כללי שמותר להשתמש בו, בדרך שנקבעה, לכל רכב הנמצא במבחן לאחר ייצורו או לאחר ייבואו או במבחן על ידי המתעתד לקנותו או אחרי תיקונו.
סימן ב': רשיון נהיגה
10. (א) לא ינהג אדם רכב מנועי אלא אם הוא בעל רשיון נהיגה תקף לרכב מאותו סוג, שניתן על פי פקודה זו, ולא ינהג אדם אלא בהתאם לתנאי הרשיון זולת אם פוטר מחובת רשיון נהיגה ובמידה שפוטר.
(ב) בעל רכב ומי שהשליטה על הרכב בידו לא ירשה לנהוג ברכב למי שאינו רשאי לפי סעיף קטן (א) לנהוג בו, ובלבד שלא יהיה בעל רכב או מי שהשליטה על הרכב בידו, אחראי בעד נהיגתו על ידי אדם שאינו רשאי לנהוג בו, אם הוכיח שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב.
(ג) לענין סעיף זה, אין נפקא מינה אם הרכב רשום בארץ או בחוץ-לארץ.
11. רשות הרישוי רשאית ליתן רשיון לפי סימן זה, אם שוכנעה שמבקש הרשיון כשיר לנהוג ברכב שעליו הוגשה הבקשה ואיננו פסול לפי הוראות פקודה זו ושילם את האגרה שנקבעה.
11א. (א) רשות הרישוי לא תיתן רישיון נהיגה לאדם שהורשע, בפסק דין סופי, בעבירה לפי פקודת הסמים, כל עוד לא חלפה שנה ממועד הרשעתו כאמור; ואולם בית המשפט המוסמך לדון בעבירה כאמור, רשאי, לבקשתו של אותו אדם, להורות אחרת, בנסיבות מיוחדות שיפרט.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על אדם שהיה בידו רישיון נהיגה ומבקש לחדשו, או על אדם, שבית משפט החליט לפסול אותו מלקבל רישיון נהיגה בהתאם להוראות סעיף 37א לפקודת הסמים.
(ג) בסעיף זה –
"פסק דין סופי" – פסק דין שאין עליו ערעור עוד;
"פקודת הסמים" – פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.
12. לא יינתן רשיון נהיגה לאדם שלא מלאו לו שמונה עשרה שנה, אלא ששר התחבורה רשאי בתקנות, להתיר, בתנאים או ללא תנאי, ליתן רשיון נהיגה בסוגים מסויימים של כלי רכב מנועיים למי שמלאו לו שש עשרה שנה; נתעורר ספק לגבי הגיל, רשות הרישוי היא המחליטה.
12א. (א) רישיון נהיגה לנוהג חדש, יהא תוקפו מוגבל לשנתיים.

(ב) רשות הרישוי תחדש את רשיונו של נוהג חדש, אולם אם הוא הורשע באחת מן העבירות המנויות בתוספת השלישית, תתנה רשות הרישוי את חידוש רשיונו בבחינות ובבדיקות שתקבע, ומשחידשה כך את רשיונו אחרי קיום תנאים שהתנתה יחולו הוראות סעיף זה כאילו הוא רישיון כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) האמור בסעיף זה אינו בא לגרוע מכל סמכות של רשות הרישוי לפי הוראה אחרת של פקודה זו.
(ד) (בוטל).
12א1. (א) בסעיף זה, "מלווה" – מי שמלאו לו 24 שנים או מי שבידו רישיון להוראת נהיגה לפי סעיף 16 אף אם טרם מלאו לו 24 שנים, אשר בידו רישיון נהיגה בר-תוקף לאותו סוג רכב חמש שנים לפחות, וכן מי שמלאו לו שלושים שנים אשר בידו רישיון נהיגה כאמור שלוש שנים לפחות, ואולם אדם לא ייחשב מלווה לענין סעיף זה בעת היותו שיכור כהגדרתו בסעיף 64ב.
(ב) לא ינהג נוהג חדש ברכב מנועי, למעט אופנוע, טרקטור וטרקטורון, בשלושת החודשים הראשונים מיום שניתן לו רשיון נהיגה, אלא אם כן יושב, במושב שלצדו, מלווה.
(ג) (פקע).
(ד) רשות הרישוי תציין ברשיון הנהיגה שניתן לנוהג חדש, את התקופה שבה חלה לגביו חובת הליווי לפי סעיף קטן (ב).
(ה) הוראות סעיף זה וסעיף 12א2 לא יחולו על חייל או על שוטר, הנוהג רכב, במסגרת מילוי תפקידו בשירות, מכוח רשיון נהיגה בר-תוקף מטעם צבא הגנה לישראל או מטעם המשטרה, ולענין זה יחולו ההוראות החלות על נוהג חדש לפי פקודות הצבא ופקודות המשטרה.
12א2. נוהג חדש שטרם מלאו לו 21 שנים וחלפה לגביו התקופה שבה חלה עליו חובת הליווי האמורה בסעיף 12א1, לא יסיע ברכב מנועי יותר משני נוסעים עד שימלאו לו 21 שנים, אלא אם כן יושב לידו מי שכשיר להיות מלווה.
12ב. (א) רופא המטפל באדם שמלאו לו 16 שנים והוא מאבחן אצלו מחלה וסבור כי אותו אדם עלול בנהיגתו לסכן את עצמו או את זולתו מחמת אותה מחלה, ידווח על המחלה לרשות שקבע שר הבריאות (להלן בסעיף זה — הרשות הרפואית).
(ב) הרשות הרפואית רשאית להשתמש בידיעות על מחלה כאמור בסעיף קטן (א) המצויות במשרד הבריאות או במערכת הבטחון על שלוחותיה, וכל הוראה שבדין האוסרת מסירת ידיעה כאמור לא תחול על מסירת ידיעה לפי הוראות סעיף זה.
(ג) קיבלה הרשות הרפואית דיווח כאמור בסעיף קטן (א) או מידע כאמור בסעיף קטן (ב), תודיע לרשות הרישוי המלצתה לענין מתן רשיון נהיגה, התלייתו או ביטולו.
(ד) מידע שהגיע לאדם מכוח סעיף זה, לא ימסרנו אלא למי  שהוסמך לכך על פי דין או לפי רשות מאת בית המשפט או בתשובה על שאלה שהציג לו מי שהוסמך לערוך חקירות על ביצוע עבירות.
(ה) העובר על הוראות סעיף (א) — ייאשם בעבירה.
12ג. (פקע).

13. שר התחבורה יקבע בתקנות הוראות המסדירות מתן רשיון נהיגה, חידושו, צורתו, תנאיו ותקופת תקפו.
סימן ג': רשיון להפעלת מונית
13א. לא יפעיל אדם מונית אלא אם כן קיבל רישיון להפעלת מונית לפי הוראות סימן זה.

14. זכאי לקבל רשיון להפעלת מונית, מי שנתקיימו בו כל אלה:
(1) הוא תושב ישראל;
(2) לא הורשע בעבירה שלדעת ועדת המוניות, מפאת חומרתה או נסיבותיה, יש בה כדי למנוע מתן רשיון להפעלת מונית או שחלפה לגבי ההרשעה תקופת ההתיישנות לפי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981, ואם הוא תאגיד הרשום בישראל – בעלי השליטה בתאגיד או מנהליו לא הורשעו בעבירה כאמור; לענין זה, "שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968;
(3) לדעת ועדת המוניות אין בהפעלת מונית על ידו כדי לפגוע בבטחון המדינה; החלטה שלא לאשר לאדם לקבל רשיון בשל האמור בפסקה זו, לא תתקבל אלא על פי פניה של משטרת ישראל;
(4) שילם אגרה בעד מתן רשיון להפעלת מונית לפי סעיף 14ה(א).
14א. (א) שר התחבורה יפרסם בהודעה ברשומות רשימה של אנשים שניתן למנותם כחברים בועדת מוניות (להלן – רשימת החברים), וימנה שופט שיציע שר המשפטים שיהיה יושב ראש הועדה.
(ב) ועדת המוניות תדון במותבים של שלושה שימנה יושב ראש ועדת המוניות, מתוך רשימת החברים; כיושב ראש מותב יכהן יושב ראש ועדת המוניות או מי שהוא מינה לכך מתוך רשימת החברים.
(ג) נבצר מאחד מחברי מותב של ועדת מוניות להשתתף בהמשך הדיון במועד שנקבע, ימנה יושב ראש ועדת המוניות חבר אחר מתוך רשימת החברים, והדיון יימשך במותב החדש מאותו שלב שאליו הגיע הדיון בפני המותב הראשון של הועדה.
14ב. (א) בקשה לקבלת רשיון להפעלת מונית, תוגש למפקח על התעבורה.
(ב) שר התחבורה יקבע דרכים להגשת הבקשה, מועדי הגשתה והמסמכים שיצורפו לאימותה.
(ג) המבקש רשיון להפעלת מונית, ישלם בעד הגשת הבקשה אגרה בסכום שיקבע שר התחבורה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
14ג. (א) המפקח על התעבורה יעביר לועדת המוניות את הבקשות שהוגשו לו על צירופיהן.
(ב) ועדת המוניות תבדוק את הבקשות ותחליט לגבי קיום התנאים, המנויים בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 14, במבקשים לקבל רשיון להפעלת מונית.
14ד. (א) מי שקיבל רשיון להפעלת מונית רשאי להעבירו לאדם שמתקיימים בו התנאים המנויים בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 14 ושקיבל היתר לפי סעיף זה.
(ב) המבקש לקבל היתר יגיש בקשה בכתב למפקח על התעבורה, בדרכים ובצירוף מסמכים לאימותה, כפי שיקבע שר התחבורה.
(ג) המפקח על התעבורה יעביר לועדת המוניות את הבקשה על צירופיה, וועדת המוניות תחליט לגבי כשירותו של המבקש; החליטה ועדת המוניות כי מתקיימים במבקש התנאים האמורים בסעיף 14, יתיר המפקח על התעבורה את העברת הרשיון להפעלת מונית למבקש.
14ה. (א) (1) בעד מתן רישיון להפעלת מונית, ישלם מקבל הרישיון אגרה בסכום של 205 שקלים חדשים (להלן – אגרה רגילה), ואולם בשנים 2001 עד 2007, מי שהוא בעל רישיון בתוקף בישראל לנהיגה במונית, ונהג במונית כעיסוק עיקרי במשך תקופה של 5 שנים לפחות, שקדמו למועד הגשת הבקשה, ממנה לכל הפחות שנתיים וחצי בישראל, ישלם אגרה בסכום של 110 אלף שקלים חדשים בלבד; לענין זה, "עיסוק עיקרי" – עבודה בפועל בישראל בנהיגת מונית הרשומה בישראל או עבודה בפועל בחוץ לארץ בנהיגת מונית;
(2) החל בשנת 2000, יהיה שר התחבורה רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בצו לענין פסקה (1) תקופה הקצרה מ-6 שנים.
(ב) ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי וב-1 באוקטובר של כל שנה, החל באפריל 1998, יעודכנו סכומי האגרות שבסעיף קטן (א) לפי שיעור עליית המדד הידוע באותו מועד לעומת המדד לחודש נובמבר 1997; לענין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ג) החל בשנת 2000 יהיה שר התחבורה רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להפחית בצו את סכום האגרה הרגילה, אם ראה כי צורכי המשק מצדיקים זאת, ותקופת הפחתת סכומי האגרה הרגילה, כאמור בסעיף קטן (ב), תקוצר בהתאם.
(ד) שר התחבורה, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע אגרה בעד מתן היתר להעברת רשיון להפעלת מונית.
14ו. (א) על החלטתה של ועדת המוניות בענין מתן רשיון להפעלת מונית או היתר להעברתו, רשאי מבקש הרשיון או ההיתר לערער לפני בית משפט לענינים מינהליים בירושלים.
(ב) (בוטל).
(ג) (בוטל).
(ד) (בוטל).
14ז. (בוטל).
סימן ג'1: רישיון להפעלת מונית בקו שירות ורישיון לנסיעת שירות
14ז. בסימן זה –
"בעל ענין", "בעל שליטה" – כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;
"המועד הקובע" – המועד שבתום שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 64), התשס"ה-2005;
"נושא משרה" – כהגדרתו בסעיף 1 בחוק החברות, התשנ"ט-1999;
"קו שירות למוניות" – מסלול הסעה קבוע של מוניות, שבו תחנת מוצא ותחנת יעד קבועות, ושכל נוסע, במונית, באותו מסלול, משלם בנפרד בעבור הנסיעה;
"רישיון לנסיעת שירות" – כמשמעותו בסעיף 14יא;
"רישיון קו שירות" – כמשמעותו בסעיף 14ח(א).
14ח. (א) לא יפעיל אדם קו שירות למוניות, אלא אם כן נתן לו המפקח על התעבורה רישיון לכך לפי סעיף זה, והוא מפעיל את קו השירות בהתאם לתנאי הרישיון ובאמצעות מוניות שניתן עליהן רישיון לנסיעת שירות, בלבד.
(ב) המפקח על התעבורה רשאי לתת רישיון קו שירות לפי סעיף זה, למי שהגיש בקשה בתקופה האמורה בסעיף 14יז ומתקיימים לגביו כל אלה:
(1) הוא תאגיד שהתאגד בישראל שמטרתו העיקרית, לפי מסמכי ההתאגדות שלו, היא הפעלת קו שירות למוניות;
(2) הוא התקשר עם 15 מוניות לפחות, לשם הפעלת קו שירות, אחד או יותר, ומתקיימים לגביהן כל אלה:
(א) היה עליהן, ערב המועד הקובע, רישיון תקף לנסיעת שירות, שניתן לפי הוראות פקודה זו כנוסחה ערב המועד הקובע;
(ב) הן אינן מנויות ברישיון קו שירות שניתן לתאגיד שאינו המבקש, או בבקשה לרישיון קו שירות שהוגשה על ידי מבקש אחר לפי הוראות סימן זה;
(ג) התאגיד המבקש הגיש לגביהן בקשה לרישיון לנסיעת שירות לפי סימן זה, ומי שיינתן לו הרישיון לנסיעת שירות הפקיד ערבות בנקאית עצמאית בסכום שלא יפחת, בכל עת, מ-5,000 שקלים חדשים, להבטחת קיום תנאי הרישיון לנסיעת שירות;
(3) הוא, בעל שליטה בו או נושא משרה בו, לא הורשעו בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה, אין זה ראוי לתת לתאגיד רישיון קו שירות;
(4) קו השירות למוניות שלגביו הגיש התאגיד המבקש בקשה לרישיון מופיע ברשימת קווי השירות למוניות שפרסם המפקח על התעבורה לפי הוראות סעיף 14טז;
(5) אושרו לו, לפי הוראות הפקודה, תחנת מוצא ותחנת יעד בקו השירות למוניות שלגביו מבוקש רישיון קו השירות, ועומד לרשותו מקום מתאים לחניית המוניות סמוך לאחת התחנות האמורות;
(6) הוא הוכיח, להנחת דעתו של המפקח על התעבורה, קיומם של תנאים ואמצעים הדרושים להפעלתו התקינה של קו השירות למוניות, לרבות העסקת מנהל וסדרנים וקיום משרד;
(7) הוא מבוטח בביטוח לכיסוי אבדן או נזק לחפצים שיובלו במוניות שיפעלו במסגרתו;
(8) הוא הפקיד בידי המפקח על התעבורה ערבות בנקאית עצמאית בסכום שלא יפחת, בכל עת, מ-150,000 שקלים חדשים, להבטחת קיום תנאי רישיון קו השירות.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), מי שהגיש בקשה לרישיון קו שירות בתקופה האמורה בסעיף 14יז, וערב המועד הקובע היה בידו רישיון שירות שניתן לו לפי הוראות הפקודה כנוסחה ערב המועד האמור, ולפיו רשאי היה להפעיל את קו השירות באמצעות פחות מ-15 מוניות, רשאי המפקח על התעבורה לתת לו רישיון קו שירות לפי הוראות סעיף זה, אף אם לא התקשר עם 15 מוניות ובלבד שמתקיימים כל אלה:
(1) רישיון קו השירות מתבקש לשם הפעלת קו שירות למוניות שהמפקח על התעבורה קבע, בפרסום כאמור בסעיף 14טז, כי המספר המרבי של הרישיונות לנסיעת שירות שיינתנו לגביו, יהיה נמוך מ-15;
(2) התנאים המפורטים בסעיף קטן (ב)(1) ו-(3) עד (7);
(3) הוא התקשר, לשם הפעלת קו השירות, עם מספר מוניות כנדרש לפי רישיון השירות שהיה בידו ערב המועד הקובע, ומתקיים לגביהן האמור בפסקאות משנה (א) עד (ג) של סעיף קטן (ב)(2);
(4) הוא הפקיד בידי המפקח על התעבורה ערבות בנקאית עצמאית בסכום שלא יפחת, בכל עת, מ-7,000 שקלים חדשים לכל אחת מהמוניות שיפעלו במסגרתו, ולא יעלה על סכום כולל של 150,000 שקלים חדשים.
(ד) במתן רישיון קו שירות יתחשב המפקח על התעבורה בשיקולים של קידום התחרות.
14ט. מתן רישיון קו שירות והארכת תוקפו של רישיון כאמור מותנים בתשלום דמי רישיון בעבור כל אחת מהמוניות הפועלות במסגרת רישיון קו השירות, בסכום השווה ל-170 שקלים חדשים כשהוא מוכפל במספר החודשים שלגביהם ניתן הרישיון או הוארך תוקפו, לפי הענין; לענין זה יראו חלק מחודש כחודש.
14י. (א) ברישיון קו שירות יכלול המפקח על התעבורה, בין השאר, את אלה:
(1) פרטי קו השירות למוניות שלהפעלתו ניתן הרישיון, לרבות ציון תחנת המוצא ותחנת היעד שאושרו לפי סעיף 14ח(ב)(5);
(2) המספר המזערי של מוניות שהתאגיד בעל הרישיון יפעיל בקו השירות למוניות שלגביו ניתן הרישיון, והמספר המרבי של מוניות שהוא רשאי להפעיל באותו קו שירות;
(3) פרטי המוניות הפועלות במסגרת התאגיד בעל הרישיון בקו השירות למוניות שלגביו ניתן הרישיון, ובלבד שלא תיכלל ברישיון קו שירות מונית שלא מתקיימים בה התנאים המנויים בסעיף 14ח(ב)(2); ואולם רשאי המפקח על התעבורה לכלול ברישיון קו השירות מונית שלא מתקיים בה התנאי האמור בסעיף 14ח(ב)(2)(א), על פי בקשה של בעל רישיון קו השירות, אם בוטל רישיון לנסיעת שירות שניתן לגבי מונית שהיתה כלולה ברישיון קו השירות.
(ב) המפקח על התעבורה רשאי לקבוע תנאים נוספים ברישיון קו שירות, לרבות תנאים הדרושים לדעתו לשם הפעלה יעילה ומקצועית של קו השירות למוניות שלגביו ניתן הרישיון, ולרבות סימני היכר למונית כפי שיפורטו בתנאי הרישיון ובמפרט הטכני המופקד במשרדי המפקח על התעבורה, ורשאי הוא להוסיף, בכפוף להוראות לפי פקודה זו, תנאים ברישיון קו השירות, לגרוע מהם או לשנותם, אם נוכח כי הדבר דרוש לשם הפעלה יעילה ומקצועית כאמור.
14יא. (א) לא יסיע אדם נוסע, במונית, בקו שירות למוניות, בנסיעה שבעבורה משלם כל נוסע בנפרד, אלא אם כן נתן המפקח על התעבורה רישיון לכך, לגבי אותה מונית, לפי סעיף זה, ויפעילה בהתאם לתנאי הרישיון.
(ב) המפקח על התעבורה רשאי לתת רישיון לנסיעת שירות רק לגבי מונית הכלולה ברישיון קו שירות.
(ג) המפקח על התעבורה לא ייתן רישיונות לנסיעת שירות בקו שירות למוניות מסוים, במספר הנמוך מהמספר המזערי שקבע לגבי אותו קו שירות בפרסום כאמור בסעיף 14טז או במספר הגבוה מהמספר המרבי שקבע כאמור.
14יב. רישיון קו שירות ורישיון לנסיעת שירות אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא לפי היתר מאת המפקח על התעבורה ובהתאם לתנאיו.
14יג. (א) המפקח על התעבורה רשאי, בכל עת, לבטל רישיון קו שירות או רישיון לנסיעת שירות, להגבילו, להתלותו או לחלט את הערבות הבנקאית שהופקדה, כולה או מקצתה, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
(1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב;
(2) חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן הרישיון;
(3) בעל הרישיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון.
(ב) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), רשאי המפקח על התעבורה לבטל רישיון קו שירות לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, גם בהתקיים אחד מאלה:
(1) בעל רישיון קו השירות לא החל להפעיל את קו השירות למוניות במועד שנקבע לכך ברישיונו, או שחדל להפעילו ולא הודיע על כך למפקח על התעבורה במועד שקבע השר;
(2) ניתן לגבי בעל הרישיון צו פירוק זמני, או מונה לו כונס נכסים או שבעל הרישיון החליט על פירוק מרצון;
(3) הוא מפעיל בקו השירות למוניות שלגביו ניתן הרישיון, מונית שלא ניתן לגביה רישיון לנסיעת שירות.
14יד. סכומי הערבות הבנקאית הנקובים בסעיף 14ח(ב)(2)(ג) ו-(8) ו-14ט, ודמי הרישיון הנקובים בסעיף 14ט יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם בחודש אוקטובר של השנה שקדמה למועד האמור לעומת המדד שפורסם בחודש אוקטובר של השנה שלפניה, ויעוגלו לעשרת השקלים החדשים הקרובים; לענין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
14טו. (א) המפקח על התעבורה ייתן רישיונות קו שירות ורישיונות לנסיעת שירות לפי הוראות סימן זה לגבי התקופה החל במועד הקובע עד יום כ"ד בטבת התשע"א (31 בדצמבר 2010), בלבד.
(ב) תוקפם של רישיון קו שירות ורישיון לנסיעת שירות יהיה עד 31 בדצמבר של השנה שבה ניתנו, וניתן לחדשם, על פי בקשת בעל הרישיון, לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה בכל פעם, בהתקיים התנאים למתן הרישיונות האמורים לפי סימן זה; ואולם רישיון קו שירות שניתן לפי הוראות סעיף 14ח(ג), ניתן לחדשו לתקופה נוספת אחת בלבד.
(ג) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שנה אחת, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על שלוש שנים.
14טז. (א) המפקח על התעבורה יפרסם ברשומות, עד למועד הקובע, את רשימת קווי השירות למוניות שלגביהם יינתנו רישיונות קו שירות לפי סימן זה, את המספר המזערי של רישיונות לנסיעת שירות שיינתנו לגבי כל קו שירות כאמור, ואת המספר המרבי של רישיונות לנסיעת שירות שניתן לתת לגבי אותו קו שירות.
(ב) בקביעת רשימת קווי השירות למוניות ומספר הרישיונות לנסיעת שירות כאמור בסעיף קטן (א), יתחשב המפקח על התעבורה בשיקולים של קידום התחרות בענף, לרבות מניעת ריכוזיות והגבלות בהחזקת אמצעי שליטה בענף, וכן ישקול בין השאר, את אלה:
(1) אמדן של כמות המוניות הדרושה בקו השירות למוניות;
(2) בקשות שהוגשו לקבלת רישיון שירות לפי הפקודה, בתקופה שבין כ"ד בסיון התשנ"ט (8 ביוני 1999) לי"ד בחשון התשס"ג (20 באוקטובר 2002);
(3) שמירת התנועה הסדירה של כלי רכב בקווי השירות למוניות;
(4) מידת ההשפעה על התחבורה הציבורית המופעלת בקווי השירות למוניות או סמוך להם.
(ג) חלפו שישה חודשים מהמועד הקובע, רשאי השר, אם נוכח כי ראוי לעשות כן, להחליט על הוספת קווים לקווי השירות הכלולים ברשימה שפורסמה בהתאם להוראות סעיף קטן (א) ולהורות בענינים האמורים בו ובענין התקופה להגשת בקשה לרישיון בקו שירות שהוסיף לרשימה; החלטת השר תפורסם ברשומות.
14יז. בקשה לקבלת רישיון קו שירות לפי סימן זה תוגש למפקח על התעבורה, עד תום שישה חודשים מהמועד הקובע, או במהלך התקופה בהתאם להוראות סעיף טז(ג).

14יח. השר יקבע הוראות בענינים אלה:
(1) אופן הגשת בקשה לרישיון קו שירות ולרישיון לנסיעת שירות ולחידושם, לפי סימן זה, מועדי הגשתן, הפרטים שייכללו בהן והמסמכים שיצורפו להן;
(2) דרכים למתן רישיון קו שירות בהליך תחרותי, ואמות מידה למתן הרישיון להליך כאמור;
(3) נוסח הערבות הבנקאית שיש להפקידה לפי סעיף 14ח(ב)(2)(ג) ו-(8), מועדי חידושה ואופן חילוטה.
סימן ד': רשיון הוראה
15.*** לא יחזיק אדם ולא ינהל בית ספר לנהיגת רכב מנועי, אלא ברשיון מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאים שנקבעו.
16.*** (א) לא יעסוק אדם בהוראת נהיגה, אלא ברשיון מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאים שנקבעו.
(ב) מי שבידו רישיון להוראת נהיגה לא ישתמש, בשעת הוראת נהיגה, בטלפון קבוע או נייד, אלא באמצעות דיבורית; בסעיף זה –
"דיבורית" – התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו, ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו;
"טלפון" – מכשיר המיועד לתקשורת שיש בו לחצנים לחיוג.
סימן ה': רשיון למיתקן תחבורתי
16א.*** (א) לא יחזיק אדם ולא יפעיל מיתקן תחבורתי, אלא אם כן קיבל רשיון מאת המפקח על התעבורה לפי סעיף זה, ובהתאם לתנאיו.
(ב) שר התחבורה יקבע תנאים למתן רשיון למיתקן תחבורתי לרבות לענין תקופת תוקפו, מתוך מגמה להבטיח שירות תקין, סדיר והוגן לנוסעים בתחבורה הציבורית ולמשתמשים אחרים במיתקן.
(ג) המפקח על התעבורה רשאי לבטל רשיון שניתן לפי סעיף זה, או להתלותו, לתקופה שקבע, אם נוכח שהופר תנאי מתנאיו או מטעמים של טובת ציבור המשתמשים.
16ב. (א) סבר המפקח על התעבורה כי תפעולו התקין של קו שירות, קיומה של תחרות או טעמים של טובת הציבור מחייבים שימוש במיתקן תחבורתי, רשאי הוא לחייב את מחזיק או מפעיל המיתקן התחבורתי לאפשר שימוש במיתקן בידי כל בעל רשיון קו שירות, וכן לקבוע את אופן השימוש בו ואת היקפו.
(ב) מחזיק או מפעיל מיתקן תחבורתי, שנעשה שימוש במיתקן תחבורתי שלו לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי לדרוש מחיר סביר בשל השימוש; באין הסכמה על המחיר — יקבעו שר התחבורה ושר האוצר את המחיר על בסיס העלות הכוללת של השימוש, בתוספת רווח סביר.


Share/Bookmark