תקנות תעבורה

פרק שלישי: הולכי רגל, אופנוע, אופניים ובעלי-חיים
סימן א': הולכי רגל
108. (א) לא ילך אדם בכביש ולא יסיע בו עגלת ילדים או עגלת חולים או כיסא חולים, אלא אם אין בצד הכביש מדרכה או שוליים תקינים או שביל שהוקצה להולכי רגל.
(ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על אדם החוצה כביש.
109. (א) ההולך בכביש, ילך סמוך לשפתו, מצדו השמאלי כשפניו אל התנועה הבאה לקראתו.
(ב) כאשר קבוצת אנשים צועדת בזמן תאורה בכביש בלתי מואר חייבים הצועד ראשון והצועד האחרון בקבוצה לצד התנועה, לשאת אור נייד או מחזיר אור הנראה לנהגי כלי רכב ממרחק סביר; האחריות לקיום הוראה זו מוטלת הן על מי שארגן את צעידת הקבוצה והן על האחראי עליה בצעידתה.
110. (א) לא יחצה אדם כביש, אלא לאחר שבדק את מצב התנועה בו ונוכח שאפשר לחצותו בבטיחות.
(ב) אם יש בקרבת המקום מעבר חציה, מנהרה או גשר המיועדים למעבר הולכי רגל, לא יחצה הולך רגל את הכביש אלא בהם.
(ג) אם אין בקרבת המקום מעבר חציה, מנהרה או גשר כאמור אך יש בקרבת מקום צומת, יחצה הולך רגל את הכביש בקרבת צומת.
(ד) בכל מקרה יחצה הולך רגל כביש, במהירות סבירה ובקו ישר והקצר ביותר בין קצות הכביש, ולא יתעכב בכביש שלא לצורך.
111. לא ירד הולך רגל ממדרכה או ממקום מבטחים אחר שבדרך באופן פתאומי או מבלי שנקט בזהירות מספקת, בשעה שרכב מתקרב אליו, ממרחק שאין סיפק בידי נוהג הרכב לעצור את הרכב כדי למנוע תאונה.
112. לא יעמוד אדם בכביש, בין כדי לעצור רכב לשם נסיעה ובין לכל מטרה אחרת, אלא בתוקף תפקיד רשמי.
113. (א) הולך רגל לא יחצה כביש, במקום שבו מותקן מעקה בטיחות להולכי רגל בצד הכביש או גדר בשטח ההפרדה שבדרך או כאשר בשטח ההפרדה גדלה צמחיה, וזאת אף אם אין המעקה, הגדר או הצמחיה מונעים את המעבר.
(ב) לא יימצא הולך רגל בכביש בקטע שבו מוצב מעקה בטיחות להולכי רגל.
114. לא יגרום אדם הפרעה לתנועת עוברי דרך במדרכה.

115. (א) הוראות תקנות 109, 110 ו-114, לא יחולו על אדם המשתתף בהלווייה או בתהלוכה שנערכה כדין.

(ב) הוראות תקנות 108(א), 109, 110(ב), (ג) ו-(ד), 112, 150 ו-152 לא יחולו על אדם הנמצא ברחוב משולב.
116. לא ילך עיוור בכביש, אלא אם הוא מלווה על ידי אדם מבוגר שאינו עיוור או כלב מאולף, או אם הוא מחזיק מקל לבן או נושא באופן בולט סימן שנקבע לכך על ידי המפקח על התעבורה.
117. (א) לא יחצה אדם מסילת ברזל במפגש, אלא לאחר שבדק שאין רכבת מתקרבת ונוכח שאפשר לחצות את המסילה בבטיחות.
(ב) בנסיבות האמורות בתקנה 56(א), לא יחצה אדם מסילת ברזל ולא יתקדם מעבר למחסום או לגדר שליד המסילה, ובאין גדר או מחסום - לא יותר מאשר ששה מטרים לפני פס המסילה הקרוב.
(ג) לא יעבור אדם דרך מחסום של מפגש, מסביב לו, מעליו או מתחתיו בשעה שהוא סגור או תוך כדי סגירתו.
117א. לא ילך אדם במנהרה, לא יסיע בה עגלת יד, עגלת ילדים, עגלת חולים או כיסא חולים ולא יחצה את הכביש העובר בה.
סימן ב': אופנוע או תלת-אופנוע
118. (בוטלה).
119. (א) לא ינהג אדם אופנוע או תלת-אופנוע, אלא כשהוא יושב על מושב הקבוע באופנוע והמיועד לנוהג בו.
(ב) לא ינהג ולא ירכב אדם על אופנוע או תלת-אופנוע, אלא כשרגליו נמצאות משני צדי האופנוע, או במקום המיועד לכך.
(ב1) לא ירכב אדם על אופנוע אלא אם כן רגליו מנוחות על תומכי הרגליים המיועדים לנוסע באופנוע, ולא ירשה נוהג האופנוע לאחר לרכב עליו, אלא אם כן רגליו מונחות כאמור.
(ג) לא ינהג אדם אופנוע או תלת-אופנוע, לא ירכב עליו ולא ירשה לאחר לרכב עליו, אלא אם כן הוא חובש קסדת מגן מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה, והיא קשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הנסיעה.
(ד) הוראות תקנת משנה (ג) לא יחולו על נוהג רכב מסוג שרשות הרישוי, מטעמי בטיחות, פטרה את הנוהג בו מן החובה לחבוש קסדה בהתקיים התנאים שקבעה בפטור; הרשות תציין את דבר הפטור ברישיון הרכב.
120. (א) נוהג אופנוע או תלת-אופנוע בדרך, לא ירכיב עליו אדם אחר, אלא על גבי המושב המיועד לכך והקבוע מאחורי הנוהג, כשרגליו של האדם האחר נמצאות משני צדי האופנוע, או כשהוא יושב במושב הקבוע שברכב הצדי.
(ב) נוהג אופנוע או תלת-אופנוע לא ירכיב עליו אדם אחר, אלא אם האופנוע עשוי לרכיבתם של אנשים במספר הרוכבים עליו, ולא ירכב אדם על אופנוע נהוג בידי אחר אלא אם הוא עשוי כאמור.
(ג) בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 176 או 177, לא ירכיב על אופנוע או תלת אופנוע כמתואר בתקנות האמורות אדם אחר, אלא אם כן מלאו לבעל רישיון הנהיגה האמור שמונה עשרה שנים או אם הוא בעל רישיון נהיגה כאמור חודשיים לפחות, לפי המאוחר.
121. לא יוביל רוכב על אופנוע חבילה, צרור או חפץ המונעים ממנו, או העלולים למנוע ממנו, שליטה מלאה על רכבו או שהם –
(1) עולים בארכם על 70 ס"מ;
(2) חורגים מחוץ לחלק הקדמי ביותר או לחלק האחורי ביותר של האופנוע.
122. הרוכב על אופנוע או תלת-אופנוע לא יסע בצדו של רכב אחר, לרבות אופניים או אופנוע, אלא כדי לעקפו או לעבור על פניו כדין.
סימן ג': אופניים ותלת-אופן
123. (א) לא ירכב אדם על אופניים אלא אם הם במצב תקין וראויים לשימוש.
(ב) לא ירכב אדם על אופניים אלא על גבי המושב הקבוע המחובר אליהם.
124. (א) הרוכב על אופניים לא ירכיב עליהם אדם, אלא אם הם עשויים לרכיבתם של אנשים במספר הרוכבים עליהם, ולא ירכב אדם על אופניים נהוגים בידי אחר אלא אם הם עשויים כאמור.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להרכיב ילד שטרם מלאו לו 8 שנים על אופניים המצויידים במושב נפרד המבטיח את שלום הילד המורכב עליהם.
(ג) מי שטרם מלאו לו 14 שנה לא ירכיב אדם אחר על אופניים.
125. הוראות תקנות 121 ו-122 יחולו גם לגבי הובלה ורכיבה על אופניים.

126. (א) הרוכב על אופניים לא יאחז ברכב אחר הנע בדרך, ולא יחבר אליו את רכבו באופן אחר.
(ב) לא יגרור אדם באופניים.
127. הרוכב על אופניים ישמור על ריווח בינו ובין רכב הנוסע לפניו, כדי שיספיק להיעצר מיד וללא חשש תאונה במקרה של עצירה או מתן אות על ידי הרכב שלפניו.

128. הרוכב על אופניים ירכב קרוב ככל האפשר לשפתו הימנית של הכביש וינהג בזהירות ובמיוחד בעברו רכב העומד או בעקפו רכב הנע באותו כיוון.
129. (א) לא ירכב אדם על אופניים על מדרכה או על חלק מהדרך המיועד להולכי רגל בלבד; אולם מותר להולך רגל להסיע אופניים על המדרכה אם אין בכך הפרעה להולכי רגל.
(ב) הוקצה בדרך שביל מיוחד לאופניים וסומן בתמרור מתאים לא ירכב רוכב אופניים בכל חלק אחר של הדרך אלא באותו שביל.
(ג) לא ירכב אדם על אופניים במנהרה.
130. לא ירכב אדם על אופניים אלא אם הם מצויידים בכל עת –
(1) בפעמון;
(2) במנגנון בלימה יעיל לעצירה;
(3) במחזיר אור של אחורי האופניים מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה.
131. הציוד המפורט בתקנה 130 יהיה בכל עת במצב תקין.

132. לא ירכב אדם על אופניים בזמן תאורה אלא אם –
(1) מאיר בהם פנס קבוע מלפנים המפיץ אור לבן הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות מלפני הרכב;
(2) מאיר בהם פנס קבוע המפיץ אור אדום מאחורי האופניים.
(3) יש מחזירי אור בצבע צהוב על דוושות האופניים שניתן לגביהם לראשונה רשיון על ידי רשות מקומית אחרי יום כ"ד בטבת תשמ"א (31 בדצמבר 1980).
133. לענין חלק זה, הולך רגל המסיע אופניים בדרך, דינו כדין רוכב אופניים, זולת אם מהקשר הדברים משתמע אחרת.

134. מצא שוטר אופניים שרוכבים עליהם תוך הפרת הוראות תקנות שהותקנו על פי הפקודה, רשאי הוא להוציא את האוויר ואת השסתומים כדי למנוע המשך רכיבה עליהם תוך הפרת הוראה כאמור.
135. הוראות תקנות 123, 126, 127, 128, 129(א) ו-(ג), 130, 131, 133 ו-134 יחולו גם לגבי תלת-אופן.

136. (א) בזמן תאורה לא ירכב אדם על תלת-אופן אלא אם נתקיימו הוראות אלה:
(1) בתלת-אופן שבו הגלגל היחיד נמצא לפנים –
(א) מאיר בו פנס קבוע מלפנים ומפיץ אור לבן הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות מלפני הרכב;
(ב) מאירים בו מלפנים באור הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות שני פנסים המסמנים את רחבו;
(ג) מחזירור, בצבע אדום, קבוע בו על הכנף השמאלית מאחור הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות;
(2) בתלת-אופן שבו הגלגל היחיד נמצא מאחור –
(א) מאירים בו מלפנים שני פנסים כאמור בפסקה (1)(ב);
(ב) שני מחזירורים, בצבע אדום, קבועים בו מאחור על הכנף האחורית וכן על הארגז מצד שמאל, והם נראים לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות.
(ב) מחזירור בתקנה זו יהיה מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה.
סימן ד': בעלי-חיים
137. (א) אדם שבידו ההשגחה על בעל-חיים ימנע אותו מלעלות על דרך או לשוטט או לנוע בה אלא בפיקוחו.
(ב) לא ישאיר אדם בעל חיים בדרך ללא השגחה, בין שבעל החיים רתום לרכב ובין שאיננו רתום, אלא לזמן קצר בלבד ולאחר שקשרו אל עצם קבוע באופן שבעל החיים לא יוכל לשוטט בדרך.
138. (א) לא יוליך אדם עדר בדרך אלא אם אין אפשרות להוליכו במקום אחר ובלבד שנקט כל האמצעים כדי למנוע ככל האפשר הפרעת התנועה.
(ב) המוליך בעל חיים או הרוכב עליו בכביש לא יוליכו אלא בצדו הימני הקיצוני אם יש לכביש מדרכה, או בשוליים הימניים של הדרך - אם אין מדרכה, ולא יוליך זה בצד זה יותר משני בעלי חיים פרט לאמור בתקנת משנה (א).
(ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב) מותר לשוטר הרוכב על בעל חיים לנהוג אותו או להוליכו בצדו השמאלי של הכביש.
(ד) לא יוליך אדם בעל חיים במנהרה ולא יחצה עמו את הכביש העובר בה.
139. לא יוליך אדם בדרך שיירת גמלים אלא כשהם קשורים זה לזה בטור ערפי ובקבוצות של לא יותר מחמישה גמלים.
140. מי שלא מלאו לו 12 שנה לא יוליך בעל חיים בדרך ולא ירכב עליו, ולא ימסור אדם את ההשגחה על בעל חיים בדרך למי שלא מלאו לו 12 שנה.

141. בהתקרב רכב מנועי אל בעל חיים, יעשה הרוכב על בעל החיים או המוליך אותו כל אשר לאל ידו כדי לפנות את הדרך לרכב המנועי.

142. (א) המוליך בעל חיים בודד או הרוכב עליו, בדרך, ישא בזמן התאורה בצדו השמאלי פנס דולק לבן או צהוב בהיר, הנראה ממרחק סביר לעוברי דרך משני הכיוונים מלפניו ומאחוריו.
(ב) לא יוליך אדם ולא ירשה לאחר להוליך עדר בדרך בזמן התאורה, אלא אם אדם אחד נושא בראש העדר בצדו השמאלי פנס דולק באור לבן או צהוב בהיר ואחד נושא בקצה האחורי של העדר בצדו השמאלי פנס דולק באור אדום והאורות נראים לעוברי דרך ממרחק סביר.
סימן ה': עגלת-יד
143. (א) הוראות תקנות 21 עד 23, 25 עד 28, 31, 33 עד 48, 58, 60, 64 עד 68, 85 עד 89, 144, 145, 153 ו-154 יחולו על אדם המסיע עגלת-יד בדרך כאילו היה נוהג ברכב שאינו רכב מנועי, זולת אם ניתנה לגביו במפורש הוראה אחרת בחלק זה.
(ב) לא יעמיד אדם עגלת-יד במקום שאסור לכלי רכב לעצור, לעמוד או לחנות בו לפי פקודת התעבורה או תקנות, חוקי עזר או הוראות שניתנו על פיה.
(ג) לא יסיע אדם בעגלת-יד אדם אחר.
(ד) המסיע עגלת-יד בדרך יציית להוראות התמרורים כאילו היה נוהג רכב שאיננו רכב מנועי והוא כשאין הוראה אחרת בחלק זה.
(ה) (בוטלה).
(ו) מותר להסיע על מדרכה עגלת-יד שרחבה אינו עולה על 100 ס"מ אם אין בכך הפרעה להולכי רגל.
(ז) (בוטלה).
(ח) (בוטלה).













Share/Bookmark