תקנות תעבורה

חלק ט': תנועה בין-לאומית דיני תעבורה


562. בחלק זה –
"האמנה" - האמנה בדבר תנועה בדרכים;
"אגודה" - תאגיד שהשר הסמיכו בהודעה ברשומות לענין חלק זה;
"תעודה" - תעודת רישום רכב שניתנה בהתאם לאמנה, או תרגום אותה תעודה;
"אישור" - אישור שייערך בטופס שנקבע על ידי רשות הרישוי ושאפשר להשיגו במשרד האגודה;
"רשיון נהיגה בין-לאומי" - רשיון נהיגה שניתן בהתאם לנספח 7 לאמנה;
"רשיון נהיגה לאומי" - רשיון נהיגה בר-תוקף שניתן בארץ המוצא;
"רישיון נהיגה זר" – רישיון נהיגה בין-לאומי או רישיון נהיגה לאומי שניתן במדינת חוץ;
"תווית-מסים" - תעודה שניתנה –
(1) על ידי מנהל המכס והבלו או מי שהוסמך על ידיו בדבר תשלום מכס או מס קניה, או פטור מהם;
(2) על ידי רשות הרישוי - בדבר תשלום אגרות;
"רכב פרטי" - רכב נוסעים פרטי, רכב דו-שימושי ואופנוע;
"ארץ מוצא" - ארץ שנהג או בעל רכב הוא תושבה או ארץ בה ניתן רשיון נהיגה לאומי או תעודה או ארץ בה נרשם הרכב, הכל לפי הענין;
"אזור" - (נמחקה).
563. האגודה רשאית לתת רשיון נהיגה בין-לאומי, אישור או תעודה.
564. הרוצה ברשיון נהיגה בין-לאומי, או באישור או בתעודת רישום, יגיש בקשה לאגודה והיא תתן –
(1) רשיון נהיגה בין-לאומי או אישור בהתאם לסוג רשיון נהיגה בר-תוקף שניתן לפי הפקודה; לענין פסקה זו יראו רשיון נהיגה שניתן מאת רשות הרישוי באזור כאמור בתקנה 578א כרשיון שניתן לפי הפקודה.
(2) תעודה, לאחר שהוכח לה –
(א) שהרכב רשום לפי הפקודה;
(ב) שמותקנים עליו מספר הרישום וכן סימן האבחנה של ישראל בהתאם לאמנה;
(ג) שיש עליו רשיון רכב בר-תוקף.
565. תקופת תקפם של רשיון נהיגה בין-לאומי או של תעודה יהיה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת.
566. (בוטלה).
567. מי שאינו תושב ישראל ואינו תושב אזור כהגדרתו בתקנה 578 ובידו רישיון נהיגה זר בר תוקף, יראו אותו כבעל רישיון נהיגה בר תוקף בישראל בדרגה המקבילה לדרגת רישיון הנהיגה שלו, אם נתקיימו בו כל אלה:
(1) תנאי הגיל האמורים בתקנות 188 עד 190;
(2) אם הוא נוהג רכב כאמור –
(א) בתקנות 176 עד 181 – שהותו בישראל, מיום כניסתו האחרונה, אינה עולה באופן מצטבר על שנה, אלא אם כן הוא יצא מישראל במשך תקופה זו ליותרמשלושה חודשים, באופן מצטבר;
(ב) בתקנות 182 עד 185 – שהותו בישראל, מיום כניסתו האחרונה, אינה עולה באופן מצטבר על שלושה חודשים אלא אם כן הוא יצא מחוץ לישראל בתקופה זו ליותר מ-30 ימים באופן מצטבר.
567א. עולה חדש, אזרח ישראל או תושב ישראל הרשאי לשבת בישראל ישיבת קבע, אשר שהה מחוץ לישראל במשך תקופה של שנה רצופה אחת לפחות לפני יום כניסתו האחרונה לישראל, רשאי לנהוג ברישיון נהיגה זר, ברכב המתאים לדרגת רישיונו, במשך תקופה של שנה מיום כניסתו לישראל ובלבד שנתקיימו בו תנאי הגיל האמורים בתקנות 188 עד 190.
568. לא ינהג אדם רכב הרשום בארץ מוצאו ושאינו רשום לפי הפקודה אלא אם פוטר מחובת רישום ורשיון רכב לפי הוראות חלק זה, ואם נתקיימו כל אלה:
(1) ברשותו תעודה לגבי אותו רכב וכן תווית מסים;
(2) בעלו או מי שעל שמו ניתנה תווית המסים או בן זוגו נוהגים ברכב או נמצאים בתוכו, זולת אם הוכח כי קיים צידוק סביר להעדרם או אם הנסיעה היא לשם תיקון הרכב;
(3) נתמלאו הוראות פקודת הביטוח.
568א. (בוטלה).
569. נוהג רכב כאמור בתקנה 568 יציג את הרשיון, התעודה ותווית-המסים לכל שוטר לפי דרישתו, או לאדם שהוסמך לכך על ידי המפקח על התעבורה.
570. נוהג רכב הרשום בארץ מוצאו ואינו רשום לפי הפקודה יציג לפחות מאחורי הרכב - על גבי הרכב עצמו או על גבי לוחית –
(1) סימן אבחנה של ארץ מוצאו של הרכב בצורה שנקבעה בנספח 4 לאמנה;
(2) מספר הרישום של הרכב כפי שנקבע בארץ מוצאו - ואם הרכב גורר אחריו גרור - סימן האבחנה ומספר הרישום גם מאחורי הגרור.
571. לא ינהג אדם רכב הנושא סימן אבחנה בהתאם לאמנה אלא אם הוצג הסימן בהתאם להוראות תקנה 570, ובלבד שמותר לנהוג בכל עת רכב הנושא את סימן האבחנה של ישראל.
572. רכב פרטי הרשום בארץ מוצאו פטור מחובת רישום ורשיון רכב לפי סעיף 2 לפקודה, תוך שנה מיום כניסתו לישראל, אם הרכב נמצא באופן זמני בארץ ועומד לרשותו של אדם שהוא תושב קבוע בחוץ לארץ.
לענין תקנה זו, מי שנעדר מהארץ במשך שנה רצופה לפחות והוא נמצא בארץ באופן זמני ייחשב תושב קבוע בחוץ לארץ.
573. רכב מסחרי או אוטובוס יהיו פטורים מחובת רישום ורשיון רכב לפי סעיף 2 לפקודה, אם נתקיימו כל אלה:
(1) הרכב נכנס לישראל על פי הסכם בין מדינת ישראל לבין ארץ מוצאו, לגבי הובלת טובין או הסעת נוסעים בין שתי הארצות האמורות;
(2) הרכב נמצא בתחום מדינת ישראל לתקופה שלא תעלה על 60 ימים.
574. (בוטלה).
575. בעד כניסתו של רכב פרטי לישראל ושהותו בה כאמור בתקנה 572 תשולם אגרה כלהלן;
(1) בעד התקופה הראשונה של שישה חדשים מיום כניסתו לישראל - פטור מתשלום אגרה;
(2) בעד כל תקופה של שלושה חדשים או חלק ממנה, שתבוא לאחר התקופה האמורה בפסקה (1), שבה נשאר הרכב בישראל, תשולם אגרה בשיעור של רבע מאגרת הרשיון השנתית הקבועה בתוספת הראשונה לרכב מאותו סוג.
576. נשאר רכב פרטי בישראל לאחר שעברה שנה מיום כניסתו לישראל, יירשם הרכב בהתאם לפקודה אלא אם התירה רשות הרישוי הפעלתו ללא רישום כאמור בתנאים או ללא תנאים, ובלבד שתשולם לגביו האגרה כאמור בתקנה 575.
577. בעד כניסתו של רכב מסחרי או אוטובוס לישראל ושהותו בה כאמור בתקנה 573 תשולם אגרה כמפורט בתוספת הראשונה.







Share/Bookmark