תקנות תעבורה

 
 
חלק ג': נהגים פרק שני: רישוי נהגים


. בחלק זה –
"בית ספר" - בית ספר לנהיגה;
"בעל בית ספר" - בעל רשיון בית ספר שניתן לפי סעיף 15 לפקודה, לרבות מנהל בית ספר או האחראי להפעלתו, והוא כשאין בחלק זה הוראה מפורשת אחרת;
"הדרכה" - הוראת נהיגה ברכב מנועי שלא מטעם בית-ספר;
"הוראה" - לימוד עיוני ומעשי בבית ספר;
"מבחן שליטה" – מבחן לבדיקת מיומנות וכושר השליטה של נהג ברכב;
"מורה מוסמך" - אדם שניתן לו רשיון להוראת נהיגה;
"מנהל מקצוע" - מורה מוסמך שניתן לו היתר מקצועי של בית ספר.
פרק שני: רישוי נהגים
סימן א': בקשה לרשיון נהיגה
171. רשיון נהיגה כאמור בסעיף 10 לפקודה יינתן בהתאם להוראות פרק זה.

172. (א) מבקש רשיון נהיגה יגיש בקשה בטופס שניתן לקבלו במשרדי רשות הרישוי ולטופס יוצמד תצלום מדוייק שישקף במידה סבירה את פניו של המבקש.
(ב) מבקש רשיון נהיגה יעמוד בבדיקות ובבחינות כאמור בתקנות אלה.
172א. לא יחודש רשיון נהיגה שלא היה לו תוקף במשך תקופה העולה על שנה אחת אלא אם עמד בעליו בבדיקות ובבחינות כאמור בחלק זה כאילו היה מבקש רשיון נהיגה, ובלבד שרשות הרישוי רשאית לפטור אדם כאמור מהבדיקות ומהבחינות, כולן או מקצתן.
172ב. רשות הרישוי רשאית שלא ליתן רשיון נהיגה או שלא לחדש רשיון נהיגה עד שמבקש הרשיון או חידושו יוכיח, לפי דרישתה, כי כל קנס שנתחייב בו בדין בשל עבירת תעבורה או בשל עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב - שולם.
173. (א) רשות הרישוי רשאית לתת רשיון נהיגה או לחדשו לתקופה שעד עשר שנים; הוראה זו לא תחול על מי –
(1) שהוראות תקנה 196 חלות עליו ורשיונו יחודש לתקופה שעד שנתיים;
(2) (נמחקה);
(3) נוהג חדש כמשמעותו בסעיף 12א לפקודה;
(4) שאיננו רשום במרשם האוכלוסין, ורישיונו יחודש לתקופה שעד שנתיים;
(5) שהוא בעל היתר לפי תקנה 190(5), ורישיונו יחודש לתקופה שעד שנתיים ובלבד שיוכיח שסיים השתלמות בהגשת עזרה ראשונה שאישר מנהל משרד הבריאות או מטעמו;
(6) שרישיונו מחודש לראשונה לאחר תום התקופה שבה הוא היה נוהג חדש כמשמעותו בסעיף 12א לפקודה, ורישיונו יחודש לתקופה שעד חמש שנים.
(ב) רשיון שחודש לתקופה האמורה בתקנת משנה (א)(1) או (3) יהיה בתוקף עד יום הולדתו של בעל הרשיון בשנה שבה יפוג תוקף הרשיון.
174. (א) קבלת רשיון נהיגה או חידושו ייעשו בידי מבקש הרשיון או בעל הרשיון על ידי תשלום האגרה, בטופס שייחדה לכך רשות הרישוי.
(ב) מבקש רשיון או חידושו לא ישלם את האגרה, אם מיום הגשת הבקשה לרשיון נהיגה או לסוג רשיון נהיגה או לחידושו, לפי המאוחר, התקייים בו אחד מאלה:
(1) נפסל מלקבל רשיון נהיגה או מלהחזיק ברשיון נהיגה לפי הפקודה או לפי כל חיקוק אחר;
(2) נתגלו אצלו מחלת לב או שינויים במערכת העצבים, העצמות, הראיה או השמיעה, אשר יש בהם כדי להשפיע על כושרו הרפואי לנהוג ברכב או בסוג רכב, אשר לא דווחו לרשות הרישוי לפי תקנה 13(ב);
(3) נתגלו שינויים במערכת השמיעה, והוא מבקש או מחדש רשיון לפי תקנות 184 ו-185 או היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190.
174א. (א) רשיון נהיגה כאמור בתקנה 173 יהיה בר תוקף רק אם הונפק יחד עם צילום בעלו, על ידי מחשב משרד התחבורה; רשות הרישוי לא תנפיק ולא תחדש רשיון נהיגה אלא כאמור בתקנה זו.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות הרישוי להנפיק רשיון נהיגה זמני ובלבד שתוקפו לא יעלה על 180 ימים ויחולו עליו הוראות תקנה 174ב, לפי הענין.
(ג) מבקש רישיון נהיגה לאחר יום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006) או בעל רישיון נהיגה שרישיונו מחודש במועד הראשון שלאחר המועד האמור, יצטלם לצורך הפקת רישיון הנהיגה על פי תקנה זו, אף אם תמונתו מצויה כבר במחשב משרד התחבורה.
174ב. (א) עמד מבקש רשיון בבחינות כאמור בתקנות אלה או ביקש בעל רשיון נהיגה שינוי סוג רשיונו, או הוגבל רשיונו לסוג מסויים, רשאית רשות הרישוי לתת לו רשיון זמני לנהוג ברכב מנועי מן הסוג שתקבע, לתקופה שלא תעלה על 90 ימים.

(ב) בעל רשיון נהיגה שנעשה שינוי ברשיונו וניתן לו רשיון נהיגה זמני (להלן בתקנה זו - רשיון נהיגה זמני), לא יחולו עליו הוראות התקנה 174 כעבור תקופת תקפו של רשיון הנהיגה הזמני, אם הוטבע רשיון הנהיגה לפי תקנה 174 בחותמת שנקבעה על ידי רשות הרישוי, במקום המיועד לחותמת הבנק.
(ג) הוראות תקנות 173 ו-174 לא יחולו על רשיון נהיגה זמני.
(ד) תקופת תקפו של רשיון נהיגה זמני תבוא במנין התקופה שבעדה שולמה האגרה לפי תקנה 219.
(ה) (בוטלה).
(ו) הוראות תקנות משנה (א)-(ד) יחולו גם על בעל רשיון נהיגה המבקש כפל רשיון נהיגה לפי תקנה 12.
(ז) רשיון נהיגה זמני יוצמד לתעודת הזהות, לתעודת עולה או לדרכון של מקבלו.
(ח) רשיון נהיגה זמני שניתן ופקע לא יראוהו כרשיון נהיגה שפקע לענין סעיף 63 לפקודה.
175. על אף האמור בסימן זה, לא יינתן ולא יחודש רישיון נהיגה לתושב אזור כמשמעותו בתקנה 578, אלא אם כן שוכנעה רשות הרישוי, מטעמים מיוחדים, לתתו או לחדשו.
סימן ב': רשיונות נהיגה והיתרים לסוגיהם
176. רישיון נהיגה דרגה A2 הוא רישיון לנהוג באופנוע שנפח מנועו עד 125 סמ"ק ושהספק מנועו אינו עולה על 11 קילווט (להלן – KW) (14.6 כוח סוס).
176א. (בוטלה).
176ב. (בוטלה).
176ג. (בוטלה).
176ד. (בוטלה).
176ה. (בוטלה).
177. רישיון נהיגה דרגה A1 הוא רישיון לנהוג באופנוע שהספק מנועו עד 25 KW (33 כוח סוס) ובאופנוע להגשת עזרה ראשונה, אם ניתן מאת רשות הרישוי היתר מיוחד בכפוף לאמור בתקנה 190.
178. רישיון נהיגה דרגה A הוא רישיון לנהוג באופנוע כאמור בתקנות 176 ו-177 ובאופנוע שהספק מנועו עולה על 25 KW (33 כוח סוס).
179. רישיון נהיגה דרגה 1 הוא רישיון לנהוג –
(1) בטרקטור למעט טרקטור משא, גם אם צמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 10,000 ק"ג, אם נתקיימו בו התנאים האמורים בתקנה 189(א);
(2) במכונה ניידת הנעה על גלגלי זחל או מכונה ניידית אופנית, שמשקלה הכולל המותר אינו כולה על 14,000 ק"ג, למעט מלגזה;
(3) במלגזה שכושר הנשיאה שלה עד 20,000 ק"ג;
(4) בטרקטורון;
(5) ברכב שטח;
(6) בטרקטור משא, ובלבד שלא ינהג בו בכביש אלא לשם חצייתו או כאשר הנסיעה היא בכביש שבתחום מושב או קיבוץ.
179א. (בוטלה).
180. (א) רישיון נהיגה דרגה B הוא רישיון לנהוג –

(1) ברכב מנועי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק"ג ושמספר מקומות הישיבה בו לא יעלה על 8, למעט הנהג;
(2) ברכב כאמור בתקנה 179;
(3) באמבולנס, ברכב לכיבוי שריפות, ברכב חילוץ וברכב אחר שאישרה רשות הרישוי כרכב ביטחון, ובלבד שהמשקל הכולל המותר של רכב כאמור אינו עולה על 3,500 ק"ג ושלבעל הרישיון ניתן היתר כאמור בתקנה 190(2);
(4) בטרקטור משא.
(ב) בעל רישיון נהיגה לפי תקנה זו רשאי לנהוג ברכב כאמור בתקנת משנה (א)(1) גם אם צמוד לרכב גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 1,500 ק"ג.
181. רישיון נהיגה דרגה C1 הוא רישיון לנהוג –
(1) ברכב מנועי מסחרי וברכב עבודה שמשקלו הכולל המותר לפי רישיונו, עולה על 3,500 ק"ג אך אינו עולה על 12,000 ק"ג, גם אם צמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק"ג;
(2) ברכב כאמור בתקנה 180(א)(1) עד (2);
(3) ברכב כאמור בתקנה 180(א)(3) שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 12,000 ק"ג ושניתן לבעל הרישיון היתר כאמור בתקנה 190(3) על פי התנאים האמורים בה;
(4) במכונה ניידת אופנית שמשקלה הכולל המותר אינו עולה על 14,999 ק"ג או במלגזה.
182. רישיון נהיגה דרגה C הוא רישיון לנהוג –
(1) ברכב כאמור בתקנה 181;
(2) ברכב מנועי מסחרי וברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר עולה על 12,000 ק"ג;
(3) במכונה ניידת אופנית שמשקלה הכולל המותר עולה על 14,999 ק"ג.
183. רישיון נהיגה דרגה C+E הוא רישיון לנהוג ברכב מנועי מסחרי וברכב עבודה –
(1) שמשקלו הכולל המותר לפי רישיונו עולה על 3,500 ק"ג, גם אם צמוד אליו גרור או נתמך;
(2) ברכב כאמור בתקנה 182;
(3) בציוד חריג, אם ניתן היתר מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאי ההיתר.
183א. רישיון נהיגה דרגה D2 הוא רישיון לנהוג באוטובוס זעיר וברכב כאמור בתקנה 180.


183ב. רישיון נהיגה דרגה D3 הוא רישיון לנהוג ברכב כאמור בתקנה 184(א)(1) ו-(3), באוטובוס זעיר פרטי.

184. (א) רישיון נהיגה דרגה D1 הוא רישיון לנהוג:
(1) ברכב מנועי שמשקלו הכולל המותר עד 5,000 ק"ג ומספר מקומות הישיבה, על פי רישיונו, אינו עולה על 16 נוסעים למעט הנהג;
(2) במונית, ברכב סיור ובאוטובוס זעיר;
(3) ברכב כאמור בתקנה 180.
(ב) (בוטלה).
185. רישיון נהיגה דרגה D הוא רישיון לנהוג –
(1) באוטובוס;
(2) ברכב כאמור בתקנות 180 ו-184;
(3) ברכב מדברי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג ובטיולית.
186. (בוטלה).
187. (בוטלה).
188. (א) מותר לתת רישיון נהיגה דרגה A2 או דרגה 1 לאדם שמלאו לו שש עשרה שנים ובלבד שהמציא הסכמה בכתב למתן הרשיון מאת הורו או אפוטרופסו, אם טרם מלאו לו שבע עשרה שנים.



(ב) (בוטלה).
(ג) מותר לתת רישיון נהיגה דרגה B לאדם שמלאו לו שבע-עשרה שנים.



189. (א) לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 179(1) אלא למבקש שעבר קורס לנהיגה בטרקטור שאישרה רשות הרישוי ועל פי תכנית שאישרה, ועמד בהצלחה במבחנים בסיום הקורס וקיבל תעודה או אישור על כך.

(א1) (נמחקה).
(ב) לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 182 אלא אם כן נתקיימו במבקש כל אלה:
(1) הוא תושב ישראל ומלאו לו תשע עשרה שנים;
(2) היה בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 181(1) במשך תקופה של שנה לפחות שקדמה להגשת הבקשה;
(3) השלים לימודיו בקורס לנהגי רכב כבד ועמד בהצלחה בבחינות שנערכו על פי תכנית שאישרה רשות הרישוי;
(4) המציא אישור רפואי מהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים כאמור בסימן ג' לפרק השני בחלק ג', על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב כאמור בתקנה 182.
(ג) לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 183 אלא אם כן נתקיימו במבקש כל אלה:
(1) הוא תושב ישראל ומלאו לו עשרים שנים;
(2) הוא בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 182 תקופה של שנה אחת לפחות שקדמה להגשת הבקשה;
(3) השלים לימודיו בקורס לנהגי רכב כבד ועמד בהצלחה בבחינות שנערכו על פי תכנית שאישרה רשות הרישוי;
(4) המציא אישור רפואי מהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים כאמור בסימן ג' לפרק השני בחלק ג', על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב כאמור בתקנה 183.
(ד) לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 184 אלא אם כן נתקיימו במבקש כל אלה:
(1) הוא תושב ישראל ומלאו לו 21 שנים;
(2) סיים שמונה כיתות לימוד לפחות;
(3) הוכיח לרשות הרישוי על פי מבחנים שקבעה, את ידיעת השפה העברית, כדי קרוא וכתוב, ידיעת השפה הערבית במידה הדרושה וכן ידיעה בסיסית באנגלית או בצרפתית במידה הדרושה;
(4) לא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;
(5) המציא אישור רפואי כאמור בסימן ג' לפרק השני בחלק ג', מהמכון לבטיחות בדרכים, על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב ציבורי;
(6) עבר קורסים שאישרה רשות הרישוי, על פי תכנית שאישרה, להכשרת נהגי רכב ציבורי, ובין היתר במתן עזרה ראשונה רפואית, נהיגה נכונה כמשמעותה בתקנה 549 וכיבוי שריפות, עמד בהצלחה במבחנים בסיום הקורסים האמורים וקיבל תעודה או אישור על כך;
(7) היה בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 180 או 181 בתקופה של שנתיים שקדמה להגשת הבקשה.
(ה) לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 185 אלא אם כן נתקיימו במבקש התנאים הנדרשים בתקנת משנה (ד), בשינויים המחוייבים לפי הענין, והיה בעל רשיון נהיגה לפי תקנות 180 או 181, בתקופה של שנתיים שקדמה להגשת הבקשה.
(ו) (בוטלה).
(ז) לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 178 אלא אם כן מלאו למבקש 21 שנים, והיה בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 177 במשך תקופה של שנה אחת לפחות קודם להגשת הבקשה.

(ח) לענין תקנה זו ותקנה 190, רשאית רשות הרישוי לאשר כי תקופה שבה היה אדם בעל רישיון נהיגה לאומי כהגדרתו בתקנה 562, תיחשב כתקופה שבה היה בעל רישיון נהיגה בדרגה המקבילה לדרגת הרישיון הלאומי שלו.
(ט) לא יינתן רישיון נהיגה לפי תקנה 183א אלא אם כן היה המבקש בעל היתר לפי תקנה 7(ב) לתקנות התעבורה (תיקון מס' 2), התש"ס-2000.
(י) לא יינתן רישיון נהיגה לפי תקנה 183ב אלא אם כן המבקש –
(1) היה בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 180 במשך חמש שנים לפחות;
(2) סיים קורס להסעת נוסעים ועמד בהצלחה במבחנים לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי ובידו אישור על כך;
(3) עמד במבחן שליטה.
189א. (בוטלה).
190. רשות הרישוי רשאית לתת היתר –


(1) (נמחקה);
(2) כאמור בתקנה 180(א)(3) אם המבקש –
(א) היה בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 180 במשך שנתיים לפחות;
(ב) מלאו לו 21 שנים;
(ג) לא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;
(ד) סיים בהצלחה קורס לנהגי אמבולנס, רכב כיבוי אש או רכב ביטחון, לפי הענין, ועמד בהצלחה במבחנים לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי ובידו אישור על כך;
(3) כאמור בתקנה 181(3) אם המבקש –
(א) היה בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 181 במשך שנתיים לפחות;
(ב) הוא תושב ישראל ומלאו לו 21 שנים;
(ג) לא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;
(ד) סיים בהצלחה קורס למפעילי רכב חילוץ וגרירה ובידו אישור על כך;
(4) (נמחקה);
(5) כאמור בתקנה 177 אם המבקש –

(א) היה בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 177;
(ב) לא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;
(ג) סיים קורס עזרה ראשונה שאושר בידי מנהל משרד הבריאות או מטעמו;
(ד) סיים קורס נהיגת אופנוע בחירום שאישרה רשות הרישוי.
ואולם אם היה למבקש היתר לפי תקנה 190(2), יהיה פטור מן התנאים הקבועים בפסקאות משנה (ב) ו-(ג).
190א. (א) רשות הרישוי רשאית ליתן היתר לנהיגת כלי הרכב המפורטים בטור א' ובתנאים המפורטים לצדם בטור ב', לצורך בדיקתם, כשהם בלא נוסעים או מטען:
טור א' – סוגי הרכב טור ב' – התנאים
(1) מונית, אוטובוס זעיר ציבורי ואמבולנס שמשקלם רישיון נהיגה לפי תקנה 180
העצמי אינו עולה על 3,500 ק"ג, רכב סיור
(2) רכב כיבוי אש, רכב חילוץ ורכב להובלת חומרים רישיון נהיגה לפי תקנה 181
מסוכנים, שמשקלם הכולל המותר אינו עולה על 12,000 ק"ג,
טיולית, אוטובוס זעיר ציבורי ואמבולנס שמשקלם העצמי
עולה על 3,500 ק"ג
(3) רכב כיבוי אש, רכב חילוץ ורכב להובלת חומרים רישיון נהיגה לפי תקנה 182
מסוכנים, שמשקלם הכולל המותר עולה על 12,000 ק"ג
(4) אוטובוס רישיון נהיגה לפי תקנה 181 ועמידה בהצלחה במבחן מעשי בנהיגת אוטובוס, ובלבד שמלאו למבקש ההיתר 21 שנים
(ב) ההיתר יינתן על פי אישור מאת מנהל אגף הרכב או מי שהוא הרשה לכך, לבוחן רכב העובד במחלקת הניידות באגף הרכב או למנהל מקצועי במפעל כמשמעותו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש"ל-1970 (להלן – הצו), וכן ל-4 עובדים נוספים לכל היותר, במפעל בעלי הסיווג המקצועי הגבוה ביותר במכונאות רכב מאת משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, שעליהם המליץ המנהל המקצועי לפני מנהל אגף הרכב.
(ג) תוקפו של ההיתר יפקע אם רישיון המפעל או הסמכת המנהל המקצועי שניתנו לפי הצו לא יהיו בתוקף או אם הפסיק בעל היתר את עבודתו במפעל שבו הועסק בעת שקיבל את ההיתר; רשות הרישוי רשאית לבטל או להתלות היתר על פי המלצת מנהל אגף הרכב.
(ד) נהיגת רכב לצורך בדיקתו על פי היתר לפי תקנה זו תהיה למרחק שלא יעלה על 20 קילומטרים מהמפעל; על הרכב יותקן שלט כמפורט בפרט 9ב לחלק ג' שבתוספת השניה, אשר יואר בזמן תאורה.
(ה) לא ינהג אדם רכב בהתאם להיתר שניתן לפי תקנה זו אלא אם כן ההיתר נמצא אתו ויציג אותו לשוטר, לפי דרישתו.
סימן ג': בדיקות רפואיות
191. מבקש רשיון נהיגה ייבדק בהתאם לחלק זה; הבדיקה הרפואית תכלול בדיקת מצבו הגופני והנפשי וכן בדיקות כושר אחרות שתורה רשות הרישוי.
192. (א) הבדיקה תיערך על ידי רופא, אשר יפרט את ממצאיו בטופס שקבעה רשות הרישוי ולפי הפרטים שבטופס.
(א1) בדיקה לפי תקנת משנה (א) תיערך בידי רופא המכיר את עברו הרפואי של הנבדק מתוך אחת מאלה:
(1) הוא מטפל בנבדק דרך קבע, זה שלוש שנים לפחות;
(2) עיון בתיקו הרפואי בכל קופת חולים שבה היה חבר הנבדק, בשלוש השנים שקדמו לבדיקה;
(3) עיון בתיקו הרפואי הצבאי של הנבדק;
(4) אם הנבדק הוא עולה חדש כמשמעותו בתקנה 216, וטרם חלפו שלוש שנים ממועד עלייתו – בכל דרך שתניח את דעתו, ובלבד שהבדיקה תיערך בידי רופא בקופת החולים שבה חבר הנבדק, והוא יפרט בטופס הבדיקה את מקור ידיעותיו בדבר עברו הרפואי של הנבדק.
(ב) בדיקת כושר הראיה תיעשה באמצעות מכשיר שאישר לכך המנהל הכללי של משרד הבריאות ובדרך שהורה.
193. (א) תוצאות הבדיקות כאמור בתקנה 192 יובאו לפני רשות הרישוי, ואם הניחו את דעתה, תתן למבקש אישור רפואי לנהיגה ובלבד שתוצאות בדיקות שנערכו על פי תקנה 196 יובאו בפני רופא שמינתה לכך רשות הרישוי.
(ב) לא הניחו תוצאות הבדיקות כאמור בתקנה 192 את דעתה של רשות הרישוי, רשאית היא להורות כי המבקש יעבור בדיקות נוספות או יציג מסמכים רפואיים נוספים, והיא רשאית להעביר את תוצאות הבדיקות לעיונו של רופא או מוסד רפואי שהיא מינתה (בסימן זה - הרופא המוסמך).
193א. רופא במכון הרפואי לבטיחות בדרכים במשרד הבריאות, המוסמך לערוך בדיקות רפואיות עבור רשות הרישוי, רשאי להביא בחשבון מידע מן המרשם הפלילי כאמור בתקנה 15ב(1) ו-(3) לגבי מבקש רשיון או בעל רשיון, לצורך עריכת בדיקות רפואיות לפי סימן זה.
194. היה הרופא המוסמך סבור כי המבקש כשיר מבחינת בריאותו, בתנאים או ללא תנאים, לנהוג ברכב מן הסוג שלגביו הוגשה הבקשה לרשיון נהיגה, יתן לו אישור רפואי לנהיגה. הרופא המוסמך רשאי לקבוע באישור תנאים והגבלות כפי שיראה לנכון.
195. (א) מבקש רשיון נהיגה או בעל רשיון נהיגה הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרופא המוסמך, רשאי לערור בפני ועדת ערר תוך 30 ימים מיום שהודעה לו ההחלטה האמורה.
(ב) ועדת הערר תפעל במותבים של שלושה רופאים; חברי המותב והיושב ראש שלו ייקבעו בידי יושב ראש הועדה מתוך הרשימה שאישר שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות.
195א. (א) ועדת הערר רשאית לאשר את החלטת הרופא המוסמך, לשנותה או לבטלה או להורות על בדיקה מחודשת בידי הרופא המוסמך (להלן - בדיקה מחודשת) של מבקש רשיון הנהיגה או של בעל רשיון הנהיגה (להלן בתקנה זו - המבקש) או ליתן החלטה אחרת ככל שיחייב הענין.
(ב) קבעה ועדת הערר מועד לבדיקה מחודשת של מבקש לא תיערך למבקש כל בדיקה מחודשת לפני המועד שקבעה הועדה.
(ג) דחתה ועדת הערר את הערר בלי שקבעה מועד לבדיקה  מחודשת כאמור בתקנת משנה (ב) לא תיערך למבקש בדיקה מחודשת אלא אם חלפה שנה מיום שניתנה ההחלטה של ועדת הערר.
(ד) נבדק מבקש בדיקה מחודשת כאמור בתקנות משנה (ב) או (ג) ונמצא בלתי כשיר לנהיגת רכב לא תיערך למבקש כל בדיקה מחודשת נוספת אלא אם חלפו שנתיים מיום שנתנה ועדת הערר את החלטתה.
(ה) המבקש בדיקה מחודשת כאמור בתקנות משנה (ג) או (ד) יצרף לבקשתו חוות דעת מפורטת החתומה בידי רופא מומחה.
195ב. אגרה בעד בדיקה רפואית או בעד ערר בפני ועדת ערר כאמור בסימן זה תהיה כמפורט בתוספת הראשונה וכאמור בתקנה 15א.
195ג. (א) רופא מוסמך או ועדת ערר, לפי הענין, ימסרו למבקש רשיון נהיגה או לבעל רשיון נהיגה שבדקוהו, לפי בקשתו, את תוצאות הבדיקה הרפואית שנערכה לו, ממצאיה ונימוקים (להלן - הממצאים).
(ב) סברו רופא מוסמך או ועדת ערר, לפי הענין, כי מסירת הממצאים, כולם או חלקם, לידי מבקש רשיון נהיגה או בעל רשיון נהיגה עלולה לפגוע בו מטעמים רפואיים, ימסרו את הממצאים שביקש לידי רופא מטעמו.
196. (א) בעל רשיון נהיגה לפי תקנות 182 עד 185 וכן בעל היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190 ומורה מוסמך, חייב לעבור בדיקות רפואיות בהתאם לסימן זה בשנה שבה הגיע לגיל 50 שנה ובכל פעם שיחדש את רשיון הנהיגה שלו לפחות.



(ב) בעל רשיון נהיגה לרכב מסוג שלא צויין בתקנת משנה (א) חייב לעבור בדיקות רפואיות כאמור בשנה שבה הגיע לגיל 65 שנה ובכל פעם שיחדש את רשיון הנהיגה שלו לפחות.
(ג) על בדיקות רפואיות כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) יחולו הוראות תקנות 191 עד 195ג.
(ד) לא התייצב בעל רשיון כאמור לבדיקות רפואיות או שנבדק ונמצא בלתי כשיר לנהיגת רככ, לא יחודש רשיון הנהיגה שלו.
197. (א) לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנות 184 עד 185 או היתר לפי תקנה 84(ה) ו-190, אלא למי שכושר השמיעה באוזן אחת לפחות שלו אינו פחות מ-40 דציבלים לפי ממוצע תדירויות 500, 1000 ו-2000 הרץ.
(ב) מבקש רשיון נהיגה רשאי להסתייע במכשיר שמיעה, כדי להתאים את כושר שמיעתו לקבוע בתקנת משנה (א).
198. (א) בדיקת חדות הראיה תיעשה בכל עין בנפרד ותימדד לפי שיטת סנלן (Snellen) כאשר על הנבדק לזהות לפחות 4 ספרות מתוך 5.
(ב) חדות הראיה לא תהיה גרועה –
(1) מ-6/12 בעין אחת לפחות, לגבי מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 176, 177, 179 ו-180;
(2) מ-6/12 בכל אחת משתי העיניים, לגבי מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 178 ו-181 עד 185, או לגבי מבקש היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190.

199. (א) שדה הראייה לא יפחת –

(1) מ-120 מעלות בכיוון אופקי בשתי העינים יחד, לגבי מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 176 עד 180, גם אם מבקש הרשיון כאמור סובל מאבדן הרבע העליון של שדה הראייה (Quadrinopsia),ולגבי מבקש רשיון כאמור שיש לו כושר ראייה בעין אחת בלבד יהיה אותו שדה ראייה בעין האחת;
(2) מ-140 מעלות בכיוון אופקי בשתי העיניים יחד, לגבי מבקש רשיון לפי תקנות 181 עד 185, או לגבי מבקש היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190.



(ב) לא ינתן רשיון נהיגה למבקש הסובל –
(1) מאבדן יותר ממחצית הרביע התחתון של שדה הראיה או מאבדן שדה הראיה מסוג המיאנופסיה (Hemianopsia) או סקוטומה (Scotoma) מרכזית;
(2) מאבדן הרביע העליון של שדה הראיה או שאין לו ראיה בינוקולרית (Binocular Vision) מלאה, אם הוא מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 181 עד 185, או מבקש היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190.
(ג) בדיקת שדה הראיה כאמור בתקנת משנה (ב), תיעשה עם תיקון אופטי בפרימטר גולדמן מכויל באיזופטר (Isopter) III 4 E ולא בפרימטר ממוחשב ואולם אם למבקש ליקוי ברבע התחתון של שדה הראיה או פגיעה ברשתית שגרמה לליקוי בשדה הראיה, רשאי הרופא המוסמך לבדוק את שדה הראיה בדרך האמורה בתקנת משנה (ד).
(ד) בדיקת שדה הראיה על ידי ועדת ערר, כאמור בתקנה 195, תהיה לפי שיטת איסטרמן עם פרימטר ממוחשב בחדר סטנדרטי ולא יינתן רשיון למבקש אלא אם כן קיבל ציון 85 לפחות.

200. (א) מבקש רשיון נהיגה רשאי להסתייע במשקפיים או בעדשות מגע כדי להתאים את ראייתו לחדות הראיה האמורה בתקנה 198.
(ב) ההפרש בין עצמת הזכוכיות במכשירים אופטיים לעין אחת ובין עצמת הזכוכית לעין השניה (Anisometropia) למבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 181 עד 185 או מבקש היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190, לא יעלה על 4.5 דיאופטריות.


201. (א) מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 176 עד 180 הסובל מחוסר עדשה (Aphakia), לא ינהג רכב מנועי אלא אם כן הוא מרכיב מכשיר אופטי כדי להתאים את ראייתו לכושר האמור בתקנות 198(ב)(1) ו-199(א)(1).

(ב) מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 181 עד 185, או למבקש היתר לפי תקנה 84(ה) ו-190, הסובל מחוסר עדשה לא ינהג ברכב מנועי אלא אם כן הוא מרכיב עדשת מגע כדי להתאים את ראייתו לכושר האמור בתקנות 198(ב)(2) ו-199(א)(2).

201א. כושר הראייה של מבקש רשיון נהיגה שלו עדשה מושתלת (Pseudophakia) ייבדק על פי האמור בתקנות 198 ו-199 ויעמוד בתנאים האמורים בסימן זה.
201ב. מבקש רשיון נהיגה הסובל מעוורון לילה, לא ינהג רכב מנועי בזמן תאורה.

201ג. (א) מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 176 עד 180 הסובל מראייה כפולה לא ינהג רכב מנועי אלא כשעינו האחת מכוסה.


(ב) לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנות 181 עד 185 או היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190, למבקש הסובל מראייה כפולה.

סימן ד': בחינות
202. מבקש רשיון נהיגה שקיבל אישור רפואי לנהיגה כאמור בסימן ג', יצהיר לפני כל בחינה אם חל או לא חל כל שינוי במצב בריאותו כמפורט בטופס שמילא רופא כאמור בתקנה 192, וכן כי לא נפסל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה.
203. (א) מבקש רשיון נהיגה ייבחן בהתאם לתקנות אלה בבחינה עיונית ובבחינה מעשית.


(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מבקש רשיון לפי תקנה 176 שבידו רשיון נהיגה לפי תקנה 180 במשך שלוש שנים לפחות, יהיה פטור מבחינה עיונית, ובבחינה המעשית יהיה פטור ממבחן התנהגות בדרך.

(ג) מבקש רשיון לפי תקנה 176, אשר עבר את הבחינה המעשית בתלת-אופנוע, רשיונו יוגבל לנהיגה בתלת-אופנוע בלבד.
204. (א) הבחינה תיערך במקום, בזמן וברכב שתורה רשות הרישוי.
(ב) לא תיערך בחינה אלא ברכב שקיים לגבי נהיגתו של הנבחן בו בעת הבחינה ביטוח להנחת דעתה של רשות הרישוי.
(ג) נבחן הנוהג ברכב, כשהוא מלווה על ידי בוחן, פטור מחובת רשיון נהיגה.
(ד) הבחינה באופנוע יכול שתיערך כשהבוחן מלווה עד שלושה נבחנים כאשר הבוחן והנבחנים נוהגים כל אחד באופנוע; לא תיערך בחינה כאמור בתקנת משנה זו אלא אם כל אחד מהנבחנים עמד במבחנים של כושר שליטה ברכב שנערכו במקום שאישרה לכך רשות הרישוי.
(ה) (בוטלה).
205. בבחינה העיונית ייבחן מבקש רשיון נהיגה, בנושאים אלה כולם או מקצתם:
(1) דיני התעבורה;
(2) צורת התמרורים, משמעותם והמודעות המצויות בהם או בקשר להם;
(3) התנהגות בדרך;
(4) אופן פעולת רכב מנועי, חלקיו ומנועיו, השימוש  והטיפול בהם.
206. בבחינה המעשית ייבחן מבקש רשיון נהיגה בפעולות אלה כולן או מקצתן:
(1) התנעה;
(2) נהיגה ותמרון במצבים שונים;
(3) עצירה לרבות בלימה;
(4) נתינת אותות וסימנים וציות לתמרורים;
(5) התנהגות בדרך;
(6) טיפול ברכב מנועי.
207. (א) מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 181 עד 183 ייבחן גם בידיעות על אופן הטענת מטען, הובלתו ופריקתו.


(ב) מבקש רשיון נהיגה כאמור בתקנת משנה (א) וכן מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 184 ו-185 ייבחן גם בכיבוי שריפות ברכב מנועי.

(ג) מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 184 ו-185, ייבחן גם בענינים אלה כולם או מקצתם:
(1) ידיעת השפה העברית המדוברת;
(2) ידיעות בשפה הערבית במידה הדרושה למילוי תפקידו כנהג ציבורי;
(3) ידיעת הארץ, ישוביה ומוסדותיה החשובים;
(4) עקרונות התנהגות של נהג ציבורי;
(5) הגשת עזרה ראשונה לנפגעים.
207א. (בוטלה).
208. מי שחייב להיבחן כאמור בסימן זה חייב להמציא לבוחן פרטים מלאים ונכונים או תעודות שיידרש.
209. נכשל מבקש רשיון נהיגה בבחינה, רשאית רשות הרישוי לקבוע את המועד שבו ייבחן שנית לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים מיום הבחינה הקודמת.
210. (א) בשעת הגשת הבקשה להיבחן ישלם המבקש את אגרת הבחינה כמפורט בתוספת הראשונה חלק א'.
(ב) לא התייצב המבקש לבחינה, או התייצב ונכשל בה, ונקבע לו מועד נוסף לבחינה, ישלם המבקש אגרת בחינה כאמור בתקנת משנה (א).
(ג) חובת תשלום אגרת בחינה נוספת לפי תקנת משנה (ב) לא תחול בכל אחד מאלה:
(1) הוא לא התייצב לבחינה והודיע לרשות הרישוי לפני מועד הבחינה על אי-התייצבותו למועד שנקבע ונתן סיבה סבירה, להנחת דעתה של רשות הרישוי, על אי יכולתו להתייצב;
(2) הוא התייצב לבחינה, אך הבחינה לא קויימה בשל תקלות שנתגלו ברכב, בעת הבחינה;
(3) הוא התייצב לבחינה והבחינה נדחתה או לא קויימה על פי הוראות רשות הרישוי.
סימן ה': הזמנת בעלי רשיונות לבירור, לקבלת הדרכה, לבחינה ולבדיקה
211. רשות הרישוי רשאית להזמין בעל רשיון נהיגה להתייצב בפניה במקום ובמועד הנקובים בהזמנה, לשם –
(1) בירור כושר הנהיגה שלו לרבות פסילתו מהחזיק ברשיון או התנאת תנאים ברשיון;
(2) בירור נסיבות כל עבירה הנוגעת לכושר הנהיגה שלו, ושעליה הורשע;
(3) כל ענין אחר הקשור בכושר הנהיגה שלו וברשיון הנהיגה שבידו, לרבות עניני הסברה והדרכה.
212. (א) רשות הרישוי רשאית בכל עת להזמין בעל רשיון נהיגה לבדיקה רפואית לרבות בדיקת כושר ולבחינה עיונית ומעשית, והוראות חלק זה - למעט תקנה 209 - יחולו על המוזמן כאילו הוא מבקש רשיון נהיגה.
(ב) נכשל בעל רשיון נהיגה בבדיקה או בבחינה, רשאית רשות הרישוי לפסלו מהחזיק רשיון נהיגה או לכלול ברשיון תנאים כאמור בסעיף 53 לפקודה.
(ג) האגרה בעד בדיקה רפואית לפי סימן ג' לפרק השני והאגרה בעד הדרכה בנהיגה לפי סעיף 54 לפקודה, יהיו בשיעורים הנקובים בתוספת הראשונה.
212א. הוזמן בעל רשיון נהיגה לבירור, לבדיקה, לבחינה, לקבלת הסבר או הדרכה בנהיגה, רשאית רשות הרישוי להורות על הפקדת רשיונו עד לסיום הבירור, הבדיקה, הבחינה או ההדרכה, ולתת לו רשיון לנהוג ברכב מנועי מן הסוג שקבעה ברשיון זמני לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים.
213. (א) רשות הרישוי תזמין בכל שנה בעל רשיון נהיגה שבאותה שנה מלאו חמש שנים מיום שקיבל לראשונה את רשיון הנהיגה, שיעבור השתלמות בנהיגה במועד ובמקום שקבעו רשות הרישוי או מי מטעמה ויעמוד בהצלחה במבחן בסופו (להלן – השתלמות בנהיגה).
(ב) משתתף בהשתלמות בנהיגה שנעדר מעל 20% משעות הלימוד שבה, או שנכשל שלוש פעמים במבחן שבסופה, יראו אותו כמי שלא עבר את ההשתלמות.
(ג) רשות הרישוי לא תחדש רשיונו של בעל רשיון נהיגה  כמשמעותו בתקנת משנה (א), במועד חידוש הרשיון שיחול לאחר שהוזמן כאמור, אלא אם כן הציג אישור כי עבר השתלמות בנהיגה.
(ד) רשות הרישוי רשאית לפטור בעל רשיון נהיגה כמשמעותו בתקנת משנה (א) מלקבל השתלמות בנהיגה אם קיבל הדרכה אחרת בנהיגה על פי התקנות.
(ה) (נמחקה).
213א. (א) בתקנות 213א עד 213ח –
"בעל רישיון נהיגה" –
(1) נוהג חדש כמשמעותו בסעיף 12א לפקודת התעבורה, למעט נוהג חדש שהוא בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 179 ;
(2) בעל רישיון נהיגה לפי תקנות 182, 183, 184 לנהיגת רכב ציבורי ו-185, בעל היתר לפי תקנות 84(ה) או 190(2) ו-(3) לתקנות העיקריות או בעל היתר לפי תקנה 7 לתקנות התעבורה (תיקון מס' 2), התש"ס-2000;
"משתלם" – בעל רישיון נהיגה המבקש להשתלם בהשתלמות מעשית.
(ב) בעל רישיון נהיגה יעבור השתלמות מעשית בנהיגה (להלן – השתלמות מעשית), בהתאם לתכנית שתכין רשות הרישוי ובמגרש שאישרה לכך ופרסמה לגביו הודעה.
(ג) בעל רישיון נהיגה כאמור בתקנת משנה (א)(1) יעבור השתלמות מעשית לאחר תום שישה חודשים מיום שנעשה נוהג חדש וכל עוד הוא נוהג חדש; בעל רישיון נהיגה כאמור בתקנת משנה (א)(2) יעבור השתלמות מעשית מדי חמש שנים.
(ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג), רשות הרישוי תהיה רשאית להתיר לחייל לעבור את ההשתלמות המעשית במהלך 30 חודשים מיום שהחייל נעשה נוהג חדש, אם הוגשה בקשה לגביו על ידי רשות הרישוי מטעם צבא הגנה לישראל.
(ה) רשות הרישוי לא תחדש את רישיונו של בעל רישיון נהיגה אלא אם כן עבר השתלמות מעשית לפי תקנות אלה.
213ב. רשות הרישוי תאשר מגרש לקיום השתלמות מעשית (להלן – המגרש), לאחר שיוכיח מבקש האישור להנחת דעתה, כי התקיימו כל אלה:
(1) המגרש תואם את המפרט הטכני שערכה והעמידה לעיון הציבור;
(2) מבקש האישור התקשר להעסקתם של מנהל מקצועי ומדריכים שהוסמכו בהתאם לתקנות אלה;
(3) בחזקתו של מבקש האישור כלי רכב שישמשו את המשתלמים בהשתלמות מעשית, וקיימת לגביהם תעודת ביטוח כמשמעותה בפקודת הביטוח וביטוח לכיסוי סיכוני צד שלישי להנחת דעתה של רשות הרישוי, הכוללים שימוש בכלי הרכב להשתלמות מעשית;
(4) לא נתקיים במבקש האישור האמור בתקנה 15ב(1) עד (3), ואם היה מבקש האישור תאגיד, לא נתקיים בבעלי התאגיד האמור בתקנה 15ב(1) עד (3).
213ג. (א) רשות הרישוי רשאית להסמיך מדריך בהשתלמות מעשית, למבקש שנתקיימו בו כל אלה:
(1) הוא תושב ישראל;
(2) הוא בעל רישיון להוראת נהיגה או מחזיק בידו תעודת בוחן נהיגה שנתנה רשות הרישוי;
(3) לא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;
(4) הוא בעל רישיון נהיגה תקף לגבי אותו סוג רכב שבו הוא מבקש להדריך בהשתלמות מעשית בתקופה של 5 שנים לפחות, ועמד במבחן שליטה בו; על אף האמור בפסקה זו, רשאי בעל רישיון נהיגה לפי תקנות 180, 181, 182 או 183 לשמש מדריך בהשתלמות מעשית לבעל רישיון נהיגה לפי תקנה 184 לנהיגת רכב ציבורי;
(5) סיים קורס למדריכים בהשתלמות מעשית ועמד בהצלחה בבחינות שאישרה רשות הרישוי.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(2) ו-(5), רשאית רשות הרישוי על פי המלצת ועדת החריגים האמורה בתקנה 213ה, לפטור את המבקש מן התנאים האמורים בהן, אם הוכיח להנחת דעתה כי הוא בעל ידע או ניסיון מן הסוג הנדרש לשם הדרכה בהשתלמות מעשית.
(ג) תפקידי מדריך בהשתלמות מעשית הם כלהלן:
(1) לוודא כי נתקיימו במשתלם הוראות תקנה 213ו;
(2) לערוך את ההשתלמות המעשית לפי תכנית הלימודים שהכינה רשות הרישוי.
213ד. (א) רשות הרישוי רשאית להסמיך מנהל מקצועי של מגרש למבקש שנתקיימו בו כל אלה:
(1) הוא תושב ישראל;
(2) הוא בעל הסמכה למדריך בהשתלמות מעשית לפי תקנה 213ג;
(3) הוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתפקיד ניהולי להנחת דעתה של רשות הרישוי;
(4) לא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;
(5) מחזיק בידו אחת או יותר מהתעודות האלה: כתב הסמכה לניהול מוסך במכונאות רכב כמשמעותו בסעיף 12 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש"ל-1970, שמאי רכב כמשמעותו בסעיף 4 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב), התש"ם-1980, בוחן רכב כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת התעבורה, מנהל מקצועי של בית ספר לנהיגה כמשמעותו בתקנה 251 או קצין בטיחות בתעבורה כהגדרתו בתקנה 579.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(2) ו-(5), רשאית רשות הרישוי, על פי המלצת ועדת החריגים האמורה בתקנה 213ה, לפטור את המבקש מן התנאים האמורים בהן, אם הוכיח, להנחת דעתה, כי הוא בעל ידע או ניסיון מן הסוג הנדרש לשם ניהול מקצועי של מגרש.
(ג) תפקידי מנהל מקצועי של מגרש הם כלהלן:
(1) לפקח על עריכת ההשתלמות המעשית לפי תכנית ההשתלמות שהכינה רשות הרישוי;
(2) לפקח על קיום התנאים האמורים בתקנה 213ב;
(3) לפקח על תקינות וכשירות כלי הרכב שבחזקת המגרש בהתאם להוראות כל דין;
(4) לערוך השתלמויות מקצועיות למדריכים במגרש, לפי הוראות רשות הרישוי;
(5) לברר תלונות שהוגשו בכל הקשור להשתלמות מעשית.
213ה. (א) רשות הרישוי תמנה ועדת חריגים בת 5 חברים כלהלן:
(1) שני נציגים של משרד התחבורה, שאחד מהם ישמש יושב ראש הועדה;
(2) נציג של האגף להכשרה מקצועית במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה;
(3) נציג הארגון של מורים לנהיגה המייצג את המספר הגדול ביותר של מורים לנהיגה;
(4) נציג ציבור.
(ב) ועדת החריגים תדון בהרכב של שלושה חברים לפחות וביניהם נציג אחד של משרד התחבורה.
(ג) ועדת החריגים תודיע לרשות הרישוי בכתב את המלצתה בדבר מתן פטור כאמור בתקנות 213ג(ב) או 213ד(ב), לפי הענין.
213ו. לא תבוצע השתלמות מעשית אלא אם כן התקיימו כל אלה:
(1) רישיון הנהיגה של המשתלם הוא בר תוקף;
(2) לרכב שבו מתבצעת השתלמות מעשית יש רישיון רכב תקף וביטוח כאמור בתקנה 213ב(3).
213ז. (א) רשות הרישוי רשאית למנות מפקח מטעמה שיהיה רשאי –
(1) להיכנס בכל עת למגרש, לבקש הצגת כל מסמך או קובץ מחשב וכל פרט אחר הנוגע להפעלת המגרש;
(2) לזמן בכל עת את בעל המגרש, המנהל המקצועי של המגרש או מדריך בהשתלמות מעשית לבירור כל ענין הנוגע לביצוע ההשתלמות המעשית.
(ב) רשות הרישוי רשאית לבטל, להתלות, לסרב לחדש או להתנות תנאים באישורו של מגרש, או בהסמכתו של מנהל מקצועי של מגרש או מדריך בהשתלמות מעשית אם –
(1) הופרו הוראות תקנות אלה או הוראות כתב ההסמכה;
(2) חל שינוי בפרט מן הפרטים אשר בהסתמך עליו ניתן האישור או כתב ההסמכה, או שנתברר כי פרטים אלה לא היו נכונים בעת מסירתם.
213ח. אישור מגרש לפי תקנה 213ב או הסמכה לפי תקנות 213ג ו-213ד יהיו לתקופה של 5 שנים, אלא אם כן החליטה רשות הרישוי אחרת במקרה מסוים מראש.
214. הזמנה תישלח לבעל הרישיון בדואר רשום, לפי הכתובת שנרשמה במאגר נתוני הנהגים של רשות הרישוי, ויראו אותה כמסורה לבעל הרישיון בתום שבעה ימים משליחתה, אלא אם כן הכתובת הרשומה כאמור יסודה בטעות של רשות מרשויות המדינה.
215. (א) בעל רשיון שהוזמן כאמור, חייב להתייצב במקום ובמועד הנקובים בהזמנה אלא אם נתן לרשות הרישוי, לפני המועד הקבוע, סיבה סבירה לאי-יכלתו להתייצב.
(ב) לא התייצב בעל רשיון שהוזמן כאמור בתקנת משנה (א) ולא נתן לרשות הרישוי סיבה סבירה לאי יכלתו להתייצב, רשאית רשות הרישוי להתלות את תוקף רשיון הנהיגה שלו עד שיתייצב במקום ובמועד שקבעה.
סימן ו': המרת רישיון נהיגה

216. (א) רשות הרישוי רשאית לתת למבקש רישיון נהיגה שבידו רישיון נהיגה לאומי כהגדרתו בתקנה 562, שהוא בר תוקף, ושדרגתו מקבילה לאחת מהדרגות המנויות בתקנות 176 עד 185, ריישון נהיגה בדרגה המקבילה לדרגת רישיון הנהיגה הלאומי שלו, אם נתקיימו בו אלה:
(1) אם הוא –
(א) נמצא בישראל לפי אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות, התש"י-1950 (להלן – עולה חדש) – הוא הגיש את בקשתו בתוך שלוש שנים מיום עלייתו;
(ב) תושב ישראל ושהה מחוץ לישראל, שישה חודשים רצופים לפחות לאחר קבלת הרישיון הלאומי – הוא הגיש את בקשתו בתוך שנה מיום שובו לישראל;
(ג) תושב מדינת חוץ – הוא הגיש את בקשתו בעת שהיתה ברשותו אשרת שהייה בישראל שהיא בת-תוקף, ובלבד שרשות הרישוי לא תיתן לו רישיון נהיגה אלא לפי תקנות 176 עד 181.
(2) עומד בתנאי הגיל האמורים בתקנות 188 עד 190;
(3) עמד בבדיקות ראיה כאמור בתקנות 198 עד 201ג, אלא אם כן הורתה רשות הרישוי, מטעמים מיוחדים, שעליו לעמוד גם בבדיקות רפואיות לפי תקנות 191 עד 197;
(4) לענין הדרגות המנויות –
(א) בתקנות 176 עד 181, עמד גם במבחן שליטה ולענין הדרגה המנויה בתקנה 181, עמד גם בבדיקות רפואיות כאמור בתקנות 191 עד 197;
(ב) בתקנות 182 עד 185, נתקיימו בו גם כל אלה:
(1) עמד בבדיקות רפואיות כאמור בתקנות 191 עד 197;
(2) עמד בהצלחה בבחינות נהיגה לפי תקנות 203 עד 207 ו-209;
(ג) בתקנות 181 עד 187 –
(1) הוא אף סיים קורס לנהגי רכב ציבורי שאישרה רשותה רישוי ועמד בבחינות ונתמלא בו האמור בתקנה 189(ד)(3);
(2) לא נתמלא בו האמור בתקנה 15ב.
(ב) לא עמד המבקש פעמיים במבחן שליטה, לא יינתן לו רישיון נהיגה, אלא אם כן עמד בבדיקות ובחינות כאמור בתקנות 191 עד 210.
(ג) בעד מבחן שליטה ישלם הנבחן אגרה כמפורט בפרט 2א בחלק א' לתוספת הראשונה.
(ד) רשות הרישוי רשאית לפטור מבקש מקיום הבדיקות והמבחנים כאמור בתקנת משנה (א), אם מתקיים בו אחד מאלה:
(1) לא חידש רישיון נהיגה שניתן לו לפי הפקודה;
(2) הוא אזרח חוץ, בעל רישיון נהיגה לאומי תקף, המבקש להמיר רישיון נהיגה בדרגות המנויות בתקנות 176 עד 178 ו-180, ובתנאי שהוא נמנה עם אחד מאלה:
(א) הסגל הדיפלומטי או הקונסולרי של מדינת חוץ;
(ב) ארגון האומות המאוחדות;
(ג) נציגות קרן המטבע הבין-לאומי או הבנק הבין-לאומי לשיקום ולפיתוח;
(ד) ארגון בין-לאומי אחר – בהתאם לצו שנתן שר החוץ לפי חוק חסינויות וזכויות (ארגונים בין-לאומיים ומשלחות מיוחדות), התשמ"ג-1983.
(ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), לא תיתן רשות הרישוי רישיון למבקש שבידו רישיון נהיגה כאמור בתקנה 578א.
217. (בוטלה).
217א. (בוטלה).
218. רשות הרישוי רשאית לפטור בהיתר בכתב, באופן כללי או למקרה מסויים, מתחולת כל תקנה מתקנות חלק זה, ולקבוע בו תנאים, לבטלו או לשנות תנאיו.
סימן ז': אגרות רשיון נהיגה
219. (א) אגרה בעד רשיון נהיגה או חידוש רשיון נהיגה תהיה כמפורט בתוספת הראשונה של חלק א'.
(ב) מבקש רשיון נהיגה או מבקש חידוש רשיון נהיגה, ישלם את האגרה בעד רשיון נהיגה או בעד חידושו לבנק מורשה על פי דין, לחשבון הסילוקים של רשות הרישוי.

(ג) מבקש רשיון נהיגה או מבקש חידוש רשיון נהיגה, אשר התקיים בו האמור בתקנה 174(ב), לא ישלם את האגרה בעד רשיון נהיגה או בעד חידושו, אלא לפי אישור רשות הרישוי.

220. (א) נציג דיפלומטי או קונסולרי של מדינת-חוץ או פקיד המועסק על ידי נציגות דיפלומטית או קונסולרית של מדינת-חוץ, שהם אזרחי חוץ ושאינם עוסקים בכל עסק או מקצוע אחר, פטורים מתשלום אגרת רשיון נהיגה, ובלבד שאותה מדינה מעניקה פטור מקביל.
(ב) נציג של ארגון האומות המאוחדות או אדם המועסק בשליחות מטעם ארגון האומות המאוחדות וכן פקיד המועסק על ידי ארגון האומות המאוחדות שהם אזרחי-חוץ ואינם עוסקים בכל עסק או מקצוע אחר, פטורים מתשלום אגרת רשיון נהיגה.
(ג) (בוטלה).
220א. הוכח להנחת דעתה של רשות הרישוי שבעל רשיון נהיגה אינו מסוגל עוד מחמת נכות לנהוג ברכב או נפטר בתקופת תקפו של הרשיון, רשאית היא לבטל את הרשיון ולהחזיר למי שזכאי לכך את האגרה בשיעור של 1/12 מן האגרה ששולמה בעדו, בעד כל חודש של יתרת תקופת תקפו.






Share/Bookmark