תקנות תעבורה

פרק שלישי התנהגות בדרך


פרק שני: התנהגות בדרך
סימן א': כללי
21. (א) כל עובר דרך חייב להתנהג בזהירות.
(ב) כל עובר דרך חייב להתנהג באופן שלא –
(1) יקפח זכותו של אדם להשתמש שימוש מלא באותה דרך;
(2) יגרום נזק לאדם או לרכוש ולא יתן מקום לגרום נזק כאמור;
(3) יפריע את התנועה ולא יעכבנה;
(4) יסכן חיי אדם.
(ג) לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים, בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך.
22. (א) עובר דרך חייב לקיים את ההוראות הניתנות בתמרור, אולם תהיה הגנה טובה לנאשם אם יוכיח שהתמרור הוצב, סומן או נקבע שלא כדין.
(ב) האותות הניתנים על ידי רמזור, למעט אור צהוב מהבהב, יהיו עדיפים על כל תמרור הקובע מתן זכות קדימה.
23. (א) עובר דרך חייב לציית –


(1) להוראות שנותן שוטר במדים, שוטר שהזדהה בתעודת מינוי, או אדם הנמנה עם הג"א כשהוא בתפקיד רשמי בפועל מטעם משטרת ישראל ובמדים, או שיש עליו סימן זיהוי חיצוני בולט אחר שאושר, או שוטר צבאי במדים או פקח עירוני במדים שהוא עובד רשות מקומית שהוסמך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה (בתקנה זו – פקח עירוני);
(1א) להוראות שנותן עובד מע"צ – החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ (בתקנה זו – עובד מע"צ) במדים או עובד מטעמה במדים או להוראות שנותן עובד חברת נתיבי איילון בע"מ (בתקנה זו - עובד נת"א) במדים או עובד מטעמה במדים, לצורך הכוונת התנועה במקום שבו מתבצעת עבודת סלילה או אחזקה של כביש, שהוסמכו בידי מפקח מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבלו הכשרה מתאימה;
(2) לאותות הניתנים על ידי שוטר במדים או על ידי שוטר צבאי במדים, או על ידי פקח עירוני, או על ידי עובד מע"צ או על ידי עובד נת"א במדים.
(ב) הציות כאמור חובה הוא אף אם ההוראה או האות הם בניגוד לתקנות או בניגוד לתמרורים או להוראות כלליות אחרות בענין סדרי תנועה שניתנו על ידי כל רשות מוסמכת לכך.
(ג) תמרור נייד שהוצב בדרך על ידי שוטר יראוהו כתמרור שהוצב כדין.

24. (א) (1) האות "התקדם" יינתן בהושטת זרוע או שתיהן במקביל לכיוון התנועה כשכף היד פתוחה, או על ידי אור לבן בזמן תאורה;

(2) האות "עמוד" יינתן בהרמת היד כשכף היד פתוחה לכיוון התנועה, או על ידי סימון באור אדום בזמן תאורה; האות "עמוד" יכול להינתן גם בהרמת היד או הידיים אפקית לצדדים כשכף היד פתוחה לכיוון התנועה; על הנוהגים ברכב, הבאים מהכיוון שאליו מופנית היד או מהכיוון שאליו מופנה גבו של השוטר או של הפקח העירוני, לעצור את רכבם.
(ב) האות שיינתן על ידי שוטר או על ידי פקח עירוני, יחייב גם אם ניתן בצורה לא מדוייקת, ובלבד שלא היה ספק סביר לגבי משמעות האות.
25. לא ינהג אדם רכב אלא אם הוא בקי בהפעלתו ובשימוש בו.

26. אדם שמתקיים בו אחד מאלה לא ינהג רכב:
(1) הוא שרוי במצב העלול לסכן עוברי דרך;
(2) הוא נתון תחת השפעת סמים משכרים או משקאות משכרים;
(3) הוא אינו מסוגל לנהוג ברכב בבטחון סביר מחמת מצב נפשו או מחמת חולשה או ליקוי גופני;
(4) הוא במצב השולל ממנו את השליטה ברכב או את ראיית הדרך והתנועה בה.
27. (א) לא ינהג אדם רכב כשהרכב נמצא במצב העלול לסכן עוברי דרך.
(ב) לא ינהג אדם רכב אלא אם מבנהו של הרכב, ציודו, אבזריו, סימונו ונשיאת מטענו הם בהתאם להוראות הפקודה או תקנות אלה, לרבות תנאים בהיתר וברשיון.
(ג) לא ינהג אדם רכב כאשר הרכב במצב השולל מהנהג שליטה בו.
(ד) לא ינהג אדם רכב שבו הוגבלה בכל אופן שהוא, למעט הגבלה זניחה, יכולתו לראות את הדרך והתנועה בה מן השמשה הקדמית של הרכב או האחורית או זו שלצד הנהג או זו שלצד הנוסע במושב הקדמי.
(ה) על אף האמור בתקנת משנה (ד) מותר לנהוג ברכב שבו קיימת הגבלת ראות מן השמשה האחורית, אם מותקנות ברכב, מכל שנת ייצור, מראות תשקיף.
28. (א) נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או הכידון כל עוד הרכב בתנועה; אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה או הכידון אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה.

(ב) (1) בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב –
(א) לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית;
(ב) לא ישלח או יקרא מסרון (s.m.s);
(2) בתקנת משנה זו –
"דיבורית" - התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו;
"טלפון" - מכשיר המיועד לתקשורת אשר קיימים בו לחצנים לחיוג.
28א. (א) ברכב מנועי המצוי בנסיעה לא תופעל תצוגה הנראית ממושב הנהג, יותקן ברכב מנגנון לניתוקה בהיות הרכב בנסיעה ולא ינהג בו אדם אלא אם נותקה התצוגה כאמור.
(ב) האמור בתקנת משנה (א) לא יחול על תצוגה המיועדת לבקרה או ניווט של הרכב או על מערכות תצוגה בכלי רכב המשמשים את משטרת ישראל לצורך מילוי תפקידה או את צבא הגנה לישראל למטרה ביטחונית.
(ג) על אף האמור בתקנה זו, רשאי השר ליתן היתר להפעלה למטרה בטיחותית של תצוגה הנראית לנהג גם בעת נסיעת הרכב, ובלבד שהתצוגה אינה מחייבת צפייה רצופה בה והנהג ברכב שבו מותקנת תצוגה כאמור קיבל הכשרה לשימוש בה תוך כדי נהיגה.
29. הרוכב על בהמה או המוליך אותה יחזיק בידיו את המושכות כל זמן שהיא נמצאת בדרך ואינה קשורה לעצם קבוע.
30. (א) בעל רשיון נהיגה המסתייע בשעת בדיקת כושר ראייתו במכשירים אופטיים או שצויינה ברשיונות חובה להסתייע במשקפים אופטיים או בעדשות מגע (להלן בתקנות אלה - מכשירים אופטיים) לא ינהג רכב מנועי אלא אם הוא מרכיב אותם מכשירים, ולא ינהג אוטובוס, מונית או רכב מסחרי המסיע מעל 8 נוסעים אלא אם הוא מחזיק אצלו בשעת הנהיגה מכשירים אופטיים כאמור, נוסף על המכשירים שהוא מרכיב.
(ב) הוראות תקנת משנה (א) יחולו על מי שנוהג ברכב מנועי שעה שהוא לומד נהיגה או שעה שהוא נבחן בחינת נהיגה, אם בטופס הבקשה לרשיון נהיגה צויינה חובה להסתייע במכשירים אופטיים.
(ג) לא ינהג אדם רכב מנועי אם הוא מרכיב עדשות טלסקופיות.
31. (א) יוחדה דרך למשחקי ילדים ונאסרה בה נהיגת כלי-רכב על ידי הצבת תמרור מתאים בתוספת שלט בצורת מלבן ועליו מודעה "משחקי ילדים" - לא ינהג אדם ברכב באותה דרך, אלא אם הדבר דרוש לצרכי אדם מתושבי הסביבה או לצרכי הציבור ואין לספקם בדרך אחרת.
(ב) הנוהג ברכב ברחוב משולב יאפשר להולכי רגל ולילדים המשחקים בו את פעילותם ולא ימשיך בנסיעה אלא אם כן הבטיח שנסיעתו לא תסכן אותם.
32. (א) רכב של משטרת ישראל שהנוהג בו או הנמצא בו ממלא תפקיד רשמי בפועל לא יחולו לגביו הוראות חלק ב' אם היה בקיומן כדי למנוע את מילוי התפקיד.


(ב) רכב שבשימוש צבא הגנה לישראל שהנוהג או הנמצא בו ממלא תפקיד רשמי בפועל, לא יחולו לגביו הוראות חלק ב', אם היה בקיומן כדי למנוע את מילוי התפקיד, ובלבד שיתקיים אחד מאלה:
(1) הרכב נמצא בתוך שטח המוחזק בידי צבא הגנה לישראל או בשטח שמפקד צבאי הכריז עליו שטח סגור לפי תקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, לרבות לצורכי אימונים בשטח האמור;
(2) נעשה שימוש ברכב לצורכי אימונים, בדרך פתוחה למעבר הציבור, באישור ראש אגף התנועה במשטרת ישראל או נציג שהוסמך מטעמו.
(ג) (בוטלה).
(ד) רכב שבשימוש שירות הביטחון הכללי או המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, שהנוהג בו או הנמצא בו ממלא תפקיד רשמי בפועל במסגרת פעילות מבצעית או הכנות, אימונים או הדרכות לפעילות כאמור, לא יחולו לגביו הוראות חלק ב' או ד', אם היה בקיומן כדי למנוע את מילוי התפקיד.
סימן ב': הכביש ונתיביו

33. (א) במקום שיש כביש לא יסע נוהג רכב אלא בכביש, אלא אם יש הוראה אחרת בחלק זה.


(ב) עובר דרך ישתמש בדרך או בקטע ממנה בהתאם לשימוש הרגיל והמתוכנן של הדרך לרבות השימוש והציות למיתקני הדרך שהוצבו או סומנו גם אם מיתקנים אלה ניזוקו או נפרצו ואינם מונעים אותה שעה את המעבר והשימוש בדרך; בתקנת משנה זו, מיתקני דרך - לרבות גדר, מעקה, גינה וכיוצא באלה.
(ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי מי שלומד נהיגה, או משתלם בנהיגה, כשהוא מלווה במורה נהיגה, לסטות לשול הדרך ולחזור לכביש על פי הוראות מורה הנהיגה.

34. (א) בכביש, בשביל או בנתיב שיועדו וסומנו לסוג מסויים של כלי רכב או לעוברי דרך מסויימים, לא ישתמשו נוהגי רכב או עוברי דרך אחרים.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רוכב אופנים ישתמש בצדו הימני הקיצוני של הכביש אף אם הוא כביש שבו הוקצה נתיב לתחבורה ציבורית.
35. נוהג רכב ישתמש ככל האפשר בצדו הימני הקיצוני של הכביש, אף בכביש חד-סטרי, או בצידו הימני הקיצוני של הנתיב המיועד לאותו סוג רכב, הכל בכפוף להוראות חלק זה.
36. (א) בדרך המחולקת לארכה על ידי שטח הפרדה, יראו כל אחד מהכבישים משני צדי שטח ההפרדה ככביש חד-סטרי.
(ב) בדרך המחולקת על ידי שטח הפרדה, ישתמש הנוהג ברכב או בבעל-חיים בצד שמימין לשטח ההפרדה, לא יעבור אותו ולא יעמיד בו רכב או בעל-חיים אלא אם הותר הדבר על-פי תמרור ובמקום שהותר.
(ג) בכביש המחולק על ידי קו הפרדה רצוף ישתמש הנוהג ברכב או בבעל-חיים בצד שמימין לקו, ולא יעבור אותו אלא אם נמצא קו קטעים סמוך לקו ההפרדה בצדו הימני.
(ד) בכביש המחולק לנתיבים שבהם סומנו חצים המובילים לצומת, לא ייכנס הנהג לצומת, לא יעבור בו ולא יצא ממנו אלא בכיוון חץ שסומן בנתיב שממנו נכנס לצומת; לעניין תקנת משנה זו, "צומת" – לרבות מפגש עם כביש אחר.
(ה) בכביש שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה לא ייכנס נוהג רכב מסחרי או רכב עבודה שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק"ג לצומת ולא יעבור בו אלא בנתיב הימני ביותר באותו כיוון נסיעה. לענין זה לא יובא במנין הנתיבים נתיב שיועד לתחבורה ציבורית.

37. לא ינהג אדם רכב בכל קטע של כביש חד-סטרי בכיוון הפוך לכיוון המותר באותו כביש.

38. (א) לא ינהג אדם רכב או בעלי חיים על פני מדרכה, שביל או נתיב שיועד וסומן לסוג מסוים של רכב או של עובר דרך מסוים, אלא לשם חצייתם כדי להיכנס לחצרים או לצאת מהם.

(ב) הנוהג ברכב שאינו מנועי, וכן בטרקטור וברכב איטי חייב להימין ולנסוע בשולי הדרך אם הדבר דרוש ואפשר כדי לתת מעבר לתנועה שמאחוריו.
(ג) הוראת תקנת משנה (א) לא תחול על רכב העוסק בניקוי המדרכה, השביל או הנתיב.
39. (א) נמצא בכביש מבנה, עמוד, אי או שטח סגור לתנועת כלי רכב המחייבים סטיה מן הכיוון הישר, לא יעבור נוהג רכב או מוליך בעלי-חיים אלא מימינם אלא אם יש תמרור במקום המורה לנהוג משמאלם.
(ב) נמצא מקום חסום כאמור בכביש חד-סטרי, יעברו נוהגי כלי הרכב הן מימינו והן משמאלו, זולת אם תמרור מורה על אופן הסטיה.
39א. (א) לא ינהג אדם במכונה ניידת שמהירותה המרבית המתוכננת על ידי יצרנה עד 30 ק"מ בשעה או במכונה ניידת רגלית בדרך אלא לשם חצייתה וכאשר הנסיעה היא לביצוע העבודה של המכונה הניידת או בדרך עירונית שבתחום של עד 500 מטרים מהמפעל של בעלה כמשמעותו בחלק י' או מחזיקה.
(ב) לא יגרור אדם במכונה ניידת גרור אלא אם כן הגרור הוא ציוד לביצוע העבודה שאליה מיועדת המכונה הניידת על פי קביעת יצרנה.
(ג) לא ינהג אדם במכונה ניידת שרוחבה, אורכה או גובהה חורגים מהקבוע בתקנה 313 ובכפוף לאמור בתקנה 279(ג)(4) עד (6), לפי הענין.
(ד) קצין משטרה כהגדרתו בתקנה 85(ז) רשאי להתיר באישור בכתב ובתנאים שיקבע תנועת מכונה ניידת החורגת מהתנאים האמורים בתקנה זו.
(ה) לא ינהג אדם במכונה ניידת כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן המהירות המרבית שנקבעה בידי יצרנה רשומה על חלקה הקדמי והאחורי כאמור בתקנה 54(ב)(3).
(ו) לא ינהג אדם במכונה ניידת אלא אם כן נקט את כל האמצעים הדרושים למניעת סיכון, פגיעה, או הפרעה לתנועה.
(ז) לא ינהג אדם במכונה ניידת במהירות העולה על 40 קמ"ש.
(ח) לא ינהג אדם ולא יפעיל מלגזה אלא אם כן קיבל הדרכה לפי תכנית שאישרו רשות הרישוי והאגף לפיקוח על העבודה במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה וניתן היתר לכך מאת רשות הרישוי.
39ב. (בוטלה).
39ג. (א) לא ינהג אדם בטרקטורון בכביש אלא לשם חצייתו או כאשר הנסיעה היא בכביש שבתחום מושב או קיבוץ.
(ב) מהירות נסיעתו של טרקטורון לא תעלה על 40 קמ"ש.
(ג) הנוהג בטרקטורון לא יסיע עליו אדם נוסף אלא אם כן קיבל היתר לכך מאת רשות הרישוי וההיתר נרשם ברשיון הרכב.
(ד) לא ינהג אדם בטרקטורון ולא ירשה לאחר לנסוע עליו אלא אם כן הנוהג וכל נוסע חובשים קסדת מגן מהסוג האמור בחלק ג' בתוספת השניה.
39ד. (א) הנוהג בטרקטור משא לא יסיע עליו אדם נוסף אלא אם כן ניתן היתר לכך מאת רשות הרישוי וההיתר נרשם ברישיון הרכב.
(ב) מהירות נסיעתו של טרקטור משא לא תעלה על 40 קמ"ש.
(ג) לא ינהג אדם בטרקטור משא ולא ירשה לאחר לנסוע עליו אלא אם כן הנוהג וכל נוסע חגורים בחגורת בטיחות כאמור בחלק ג' לתוספת השניה.
39ה. (א) לא ינהג אדם רכב שטח בכביש אלא לשם חצייתו.
(ב) מהירות נסיעתו של רכב שטח לא תעלה על 40 קמ"ש.
(ג) הנוהג ברכב שטח לא יסיע עליו אדם נוסף אלא אם כן קיבל היתר לכך מאת רשות הרישוי וההיתר נרשם ברישיון הרכב.
(ד) לא ינהג אדם ברכב שטח ולא ירשה לאחר לנסוע עליו אלא אם כן הנוהג וכל נוסע חגורים בחגורת בטיחות כאמור בחלק ג' לתוספת השניה.
39ו. (א) לא ינהג אדם בטרקטור שמשקלו העצמי עולה על 3,200 ק"ג או שצמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר עולה על 4,000 ק"ג אלא לאחר 6 חודשים מיום שניתן לו רישיון לפי תקנה 177.
(ב) נוהג בטרקטור לא יסיע נוסע על הטרקטור אלא לאחר שחלפו שלושה חודשים מיום שניתן לו רישיון כאמור.
39ז. (א) לא ינהג אדם במכונה ניידת רגלית אלא אם כן מלאו לו 16 שנים.
(ב) הנוהג במכונה ניידת רגלית לא יסיע עליו אדם אחר.
(ג) על אף האמור בתקנה 54 לא ינהג אדם במכונה ניידת רגלית במהירות העולה על 4 ק"מ בשעה.
סימן ב'1: קלנועית
39ח. בעל קלנועית והנוהג בה פטור מחובת רישום ורישוי לפי סעיף 2 לפקודה.

39ט. הנוהג בקלנועית פטור מחובת רישיון נהיגה לפי סעיף 10 לפקודה.

39י. (א) לא ינהג אדם בקלנועית אלא לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים או שהוא נכה.
(ב) לא ינהג אדם בקלנועית אלא אם כן מצבו הגופני והנפשי מאפשר לו להפעילה בבטחה.
(ג) לא ינהג אדם בקלנועית אלא אם כן הוא בקיא בהפעלתה.
39יא. (א) לא ינהג אדם בקלנועית בכביש אלא לשם חצייתו.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר לנהוג בקלנועית בכביש שהוא בתחומי מושב או קיבוץ, או אם התקיים אחד מאלה:
(1) אין לצד הכביש מדרכה;
(2) לא ניתן לנסוע על המדרכה מפאת מידותיה, מצבה או מכשולים המצויים עליה;
(3) לא ניתן בנסיעה בקלנועית, לעלות על המדרכה או לרדת ממנה.
(ב1) לא ינהג אדם בקלנועית במנהרה.
(ג) לא ינהג אדם בקלנועית במהירות העולה על 12 קילומטר לשעה.
(ד) בתקנה זו – נהיגה לרבות דחיפת הקלנועית.
סימן ב2: רכי-נוע
39יב. בעל רכי-נוע והנוהג בו פטור מחובת רישום ורישוי לפי סעיף 2 לפקודה.

39יג. הנוהג ברכי-נוע פטור מחובת רישיון נהיגה לפי סעיף 10 לפקודה.

39יד. (א) לא ינהג אדם ברכי-נוע אלא לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים.
(ב) לא ינהג אדם ברכי-נוע אלא אם כן הוא בקיא בהפעלתה.
39טו. (א) לא ינהג אדם ברכי-נוע בכביש אלא לשם חצייתו או אם הכביש בתחום מושב או קיבוץ.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר לנהוג ברכי-נוע בכביש שאינו בתחומי מושב או קיבוץ, אם התקיים אחד מאלה:
(1) אין לצד הכביש מדרכה;
(2) לא ניתן לנסוע על המדרכה מפאת מידותיה, מצבה או מכשולים המצויים עליה;
(3) לא ניתן בנסיעה ברכי-נוע לעלות על המדרכה או לרדת ממנה;
(ג) לא ינהג אדם ברכי-נוע במהירות העולה על 13 קילומטר לשעה.
סימן ג': סטיה, פניה ונסיעה אחורנית

40. (א) לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון.
(ב) בכביש שאינו חד-סטרי המחולק לשלושה או לחמישה נתיבים לא ינהג אדם רכב בנתיב המרכזי אלא כשהוא עוקף רכב אחר, או כשהוא מתכונן לפנות שמאלה, או כשהנתיב יוחד על ידי תמרור רק לתנועה בכיוון שהוא נוסע בו.
(ג) נוהג רכב בכביש כאמור בתקנת משנה (ב) לא יעבור לנתיב הנמצא משמאל לנתיב המרכזי.
41. נוהג רכב לא יפנה ימינה או שמאלה תוך כדי נסיעה או כשהוא מתחיל לנסוע ולא יסטה מקו נסיעתו, אלא במהירות סבירה ובמידה שהוא יכול לעשות זאת בבטחה בלי להפריע את התנועה ובלי לסכן אדם או רכוש.
42. נוהג רכב המתכוון לפנות ימינה, לא יפנה אלא כשהוא נמצא עד כמה שאפשר סמוך לשפה הימנית של הכביש ואין בצדו הימני רכב אחר בתנועה, ויפנה ימינה פניה חדה, זולת אם סומן אחרת על פני הכביש.
43. (א) נוהג רכב המתכוון לפנות שמאלה יתחיל את פנייתו –
(1) מכביש חד סטרי - כאשר רכבו נמצא בצד שמאל של הכביש;
(2) מכביש דו סטרי - כאשר רכבו נמצא ככל האפשר קרוב לאמצע הכביש ובלבד שלא יפריע את התנועה מכל כיוון אחר;
(3) מכביש דו סטרי שיש בו שני נתיבים או יותר - מהנתיב השמאלי ביותר שבכיוון הנסיעה.
(ב) נוהג רכב הפונה שמאלה ייכנס לכביש שלתוכו הוא פונה –
(1) בכביש חד סטרי - לנתיב השמאלי ביותר שבכיוון הנסיעה;
(2) בכביש דו סטרי שבו נתיב אחד בכיוון הנסיעה - בקשת רחבה לצד הימני של הכביש;
(3) בכביש דו סטרי שיש בו שני נתיבים או יותר - לנתיב השמאלי ביותר שבכיוון הנסיעה.
(ג) הוראות תקנה זו לא יחולו אם סומן בכביש אחרת.
44. (א) לא יפנה נוהג את רכבו כדי להסתובב ולנסוע בכיוון הנגדי (להלן - פניית פרסה), אלא בנסיבות שאין בהן הפרעה או סיכון לעוברי דרך, ולא יפנה כאמור כשהוא מתקרב לעקומה או לפסגה תלולה או במקום שרכבו אינו נראה לעיני נוהג רכב אחר המתקרב מכל צד שהוא.
(ב) בכפוף לאמור בתקנת משנה (א), מותר לפנות פניית פרסה לשמאל מנתיב לפניה שמאלה ומכל נתיב אחר שלא הוצב בו תמרור או סימון האוסר פניית פרסה.
45. נוהג רכב לא יסיעו אחורנית אלא אם יש צורך בכך, ובמידת הצורך, ולאחר שנקט באמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע –
(1) סיכון או פגיעה;
(2) הטרדה או הפרעה.
סימן ד': פגישה ועקיפה
46. (א) שני כלי רכב הבאים מכיוונים נגדיים בכביש שאינו רחב במידה מספקת למעבר חפשי של שניהם, יפחיתו הנוהגים ברכב את מהירות נסיעתם ויימינו את רכבם ככל האפשר לשפת הכביש ולפי הצורך אף מעבר לשפת הכביש, עד כדי בטחון מפני התנגשות.
(ב) נפגשו כלי הרכב כאמור בדרך תלולה והנסיבות מחייבות עצירתו של אחד מהם, חייב הרכב היורד להיעצר.
47. (א) נוהג רכב לא יעקוף בכביש רכב אחר, בין שהוא באותו נתיב-נסיעה ובין אם לאו, אלא מצדו השמאלי.

(ב) מותר לנוהג רכב לעבור על פני רכב אחר מצדו הימני במקרים אלה:
(1) נוהג הרכב האחר נמצא בנתיב לפניה שמאלה בלבד או מתכוון לפנות שמאלה ואותת על כך;
(2) בפניה שמאלה אל כביש חד-סטרי או אל כביש שיש בו שני נתיבים או יותר בכל כיוון נסיעה ועד שנוהג הרכב האחר השלים את פנייתו לתוך הנתיב השמאלי;
(3) נוהג הרכב נוסע בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית;

(4) נוהג הרכב נוסע בנתיב המיועד לפניה ימינה בלבד.
(ג) בלי לפגוע בהוראות תקנת משנה (א) ותקנה 35, בכביש חד-סטרי שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה, אשר מחמת צפיפות התנועה נעים בו כלי רכב בטורים בכל נתיב, לא יראו כעקיפה את תנועתם של כלי רכב הנעים בנתיב אחד והנוסעים במהירות העולה על המהירות שבה נוסעים כלי הרכב שבנתיב האחר, ובלבד שהדבר לא יגרום הפרעה או סיכון לתנועה.
(ד) נוהג רכב לא יעקוף רכב, אלא אם הדרך פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר לו את ביצוע העקיפה ואת המשכת הנסיעה בבטיחות ללא הפרעה וללא סיכון לנסיעתו של רכב אחר, וללא הפרעה אחרת לתנועה מכל כיוון שהוא.
(ה) נוהג רכב לא יעקוף, לא ינסה לעקוף ולא יסיט את רכבו שמאלה או ימינה כדי לעקוף רכב או בעל-חיים באחד מאלה:
(1) הראות לקויה או שדה הראיה חסום או מוגבל;
(2) הוא נמצא אחרי התמרור א-30 לפני מפגש מסילת ברזל, ועד אחרי מפגש מסילת הברזל;
(3) הוא מתקרב אל מעבר חציה להולכי רגל המסומן על פני הכביש או על ידי תמרור המציין מקום מעבר חציה להולכי רגל, ועד שעבר את מקום מעבר החציה;
(4) הוא עובר בתוך צומת, או אינו משלים את העקיפה לפני הגיעו לצומת;
(5) הוא חוצה קו הפרדה רצוף, אלא אם כן בסמוך לו בצדו הימני נמצא קו קטעים;
(6) הוא נמצא במנהרה או בתוך 50 מטרים לפני מנהרה או 50 מטרים אחרי היציאה מן המנהרה.
(ו) הוראת פסקה (4) בתקנת משנה (ה) לא תחול על –
(1) עקיפה בכביש שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה;
(2) עקיפת בעלי-חיים, רכב בעל שני גלגלים או רכב הנגרר על ידי בהמה, ובלבד שהעקיפה ממלאה אחר ההוראות האחרות של תקנות אלה.
(ז) נוהג רכב לא יעקוף רכב, ולא יעבור על פני רכב, שעצר לפני צומת, לפני מעבר חציה או לפני מפגש מסילת ברזל לשם מילוי אחרי הוראות חלק זה.
(ח) נוהג רכב לא יעקוף רכב עוקף אלא אם הכביש חד-סטרי או בכביש שהותרה בו העקיפה לפי תמרור או לפי הוראות תקנות אלה ויש בו יותר משני נתיבים באותו כיוון נסיעה; לענין זה לא יבוא במנין הנתיבים נתיב שיועד לתחבורה ציבורית. הוראות תקנת משנה זו לא יחולו על רכב מסחרי או על רכב עבודה שמשקלם הכולל עולה על 3,500 ק"ג ורכב כאמור לא יעקוף רכב עוקף אחר בכל דרך.
48. (א) נוהג רכב שנעקף, יסיט את רכבו עד כמה שאפשר לשפת הכביש כדי לאפשר לרכב העוקף, לעקוף בבטחה ולא יגדיל את מהירות נסיעתו עד לאחר שהרכב העוקף עבר על פניו.
(ב) נוהג ברכב המוביל מטען חורג, ואשר אין אפשרות לעקפו עקב תנאי הדרך והתנועה בה, חייב להאיט את מהירות נסיעתו, ובמידת האפשר והצורך לרדת מעבר לשפת הכביש ואף לעצור את הרכב, כדי לתת לכלי רכב הנמצאים מאחוריו לעקפו בבטחה.
(ג) הנוהג ברכב מנועי שבשל מטענו, או בשל שיפוע הדרך, נאלץ לנסוע במהירות נמוכה שיש בה כדי לעכב כלי רכב הנוסעים מאחוריו, חייב להימין ולנסוע בשול הדרך כאשר השול מיוצב באספלט ופנוי כדי לתת לכלי רכב שמאחוריו אפשרות לעקפו.
סימן ה': ריווח

49. (א) לא ינהג אדם בעקבות רכב אחר אלא תוך שמירה על ריווח המאפשר לעצור בכל עת את הרכב ולמנוע תאונה, בהתחשב במהירות הנסיעה של שני כלי הרכב, במצב הדרך ובמצב הראות והתנועה בה.
(ב) בלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א), לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב אחר הנוסע לפניו באותו נתיב אלא אם כן הוא שומר על מירווח זמן של שניה אחת לפחות כדי לעבור, במהירות נסיעתו אותה שעה, את המרחק שבין שני כלי הרכב.
50. (א) כשכלי רכב נוסעים זה אחר זה בדרך שאינה דרך עירונית, ישמור הנוהג ברכב על ריווח מספיק בין רכבו ובין הרכב הנוסע לפניו, כדי להבטיח זרימה תקינה של התנועה וכדי לאפשר לרכב הבא מאחוריו, אשר מהירות נסיעתו עולה על שלו, להיכנס ללא סיכון לאותו ריווח.
(ב) רכב מחובר, רכב מורכב או רכב הגורר רכב אחר דינם לענין תקנה זו כרכב אחד.
(ג) הוראות תקנה זו לא יחולו על לוויות ותהלוכות.
סימן ו': מהירות
51. לא ינהג אדם רכב אלא במהירות סבירה בהתחשב בכל הנסיבות ובתנאי הדרך והתנועה בה, באופן שיקיים בידו את השליטה המוחלטת ברכב.
52. בכפוף לאמור בתקנה 51 חייב נוהג רכב להאיט את מהירות הנסיעה, ובמידת הצורך אף לעצור את רכבו, בכל מקרה שבו צפויה סכנה לעוברי דרך או לרכוש, לרבות רכבו הוא, ובמיוחד במקרים אלה:
(1) בתוך שטחים בנויים מאוכלסים ובקטעי דרך שבתים בנויים לצדם ותנועת הולכי רגל מצויה בהם;
(2) בדרך שאיננה פנויה;
(3) כשהראות בדרך מוגבלת מכל סיבה שהיא;
(4) בהיכנסו לעקומות חדות ובנסעו בהן;
(5) בקרבת קבוצת ילדים או בקרבת התקהלות;
(6) בהתקרבו למעבר חציה;
(7) בהתקרבו לפסגה או למקום שבו שדה הראיה מוגבל;
(8) בירידה תלולה או ארוכה;
(9) בהתקרבו לגשר צר ובעברו עליו;
(10) בפגשו או בעקפו קבוצת אנשים ההולכת בסך;
(11) בפגשו או בעקפו בעלי-חיים;
(12) בהתקרבו אל אוטובוס העומד בתחנה ובעברו על ידו;
(13) בהתקרבו אל אוטובוס, טיולית או רכב מסחרי המסיע ילדים וסומן כך, שנעצר לשם העלאת ילדים או הורדתם, ובעברו על ידו;
(14) ברחוב משולב;
(15) באזור מיתון תנועה;
(16) במנהרה.
53. לא יבלום נוהג רכב את רכבו פתאום, אלא לשם מניעת תאונה שאי-אפשר למנעה בדרך אחרת או אם הדבר הכרחי מטעמי בטיחות התנועה; האמור בתקנה זו לא יחול על בלימת רכב לשם ניסוי בלמיו, בתנאי שלא יערוך אדם ניסוי כזה אלא לאחר שנקט בכל אמצעי הזהירות הדרושים והבטיח שאין הניסוי עלול לסכן או להפריע לרכב הנוסע בדרך.
54. (א) לא ינהג אדם ברכב בדרך במהירות העולה על הקבוע בטבלה שלהלן:

סוג הרכב
מקום
דרך עירונית דרך עירונית שמוצב בה תמרור ב-20 דרך שאינה עירונית דרך שאינה עירונית שמוצב בה תמרור ב-20 דרך שאינה עירונית עם שטח הפרדה בנוי דרך מהירה דרך מהירה שמוצב בה תמרור ב-20
מהירות מרבית מותרת בקילומטרים לשעה
(1) רכב מנועי למעט סוג רכב כאמור בפסקאות (2) עד (5) 50 כמצוין בתמרור 80 כמצוין בתמרור 90 110 כמצוין בתמרור
(2) אוטובוס שאינו אוטובוס זעיר 50 כמצוין בתמרור 80 כמצוין בתמרור 90 100 כמצוין בתמרור ולא עולה על 100
(3) רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 12,000 ק"ג וברכב עבודה וטיולית 50 כמצוין בתמרור ולא יעלה על 50 80 כמצוין בתמרור ולא יעלה על 50 80 80 כמצוין בתמרור ולא עולה על 80
(4) (נמחקה)

(5) רכב איטי, טרקטור ומכונה ניידת 40 כמצוין בתמרור ולא עולה על 40 40 כמצוין בתמרור ולא עולה על 40 40 סגורה בפניו סגורה בפניו
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), לא ינהג אדם ברחוב משולב או באזור מיתון תנועה במהירות העולה על 30 קמ"ש.
(ג) כל הדרכים המצוינות בתקנת משנה (א) למעט כביש פנימי בתחום מושב וקיבוץ סגורות בפני טרקטורון, ובלבד שלא ינהג אדם  בטרקטורון במהירות העולה על 40 קמ"ש.
(ד) (1) רשות הרישוי רשאית לציין ברשיונו של רכב מהירות מרבית מותרת פחותה מן המפורט בתקנת משנה (א), אם לדעתה דרוש לעשות כן;
(2) לא ינהג אדם במהירות העולה על המהירות המרבית שצוינה ברשיון הרכב;
(3) (נמחקה).
(ה) לא ינהג אדם רכב בקטע המסומן בתמרור, במהירות העולה על הקבוע בתמרור.
(ה1) רשות התימרור המרכזית רשאית לקבוע בקטע דרך מהירות מרבית מותרת השונה מן האמור בתקנת משנה (א), ובלבד שהמהירות המרבית המותרת שתיקבע לא תעלה על המפורט להלן:
(1) בדרך עירונית – 80 קמ"ש;
(2) בדרך שאינה עירונית ושאינה דרך מהירה – 90 קמ"ש;
(3) בדרך מהירה – 110 קמ"ש.
(ו) הוראות תקנה זו אינן באות לגרוע מהוראות תקנות 51 ו-52 ומכל דין אחר לענין מהירות.

סימן ז': מפגש מסילת ברזל
55. (א) נוהג רכב המתקרב למפגש מסילת ברזל (להלן - מפגש) יאיט את מהירות רכבו עד כדי אפשרות לעצור על אתר לפני המסילה, וינקוט כל האמצעים להבטיח את מעברו על פני המפגש ללא עיכוב וללא תקלה.
(ב) הוראות תקנת משנה (א) יחולו על נוהג רכב המתקרב למפגש המוגן על ידי מחסום או המסומן באות אזהרה על ידי רמזור, פעמון או אמצעי אזהרה אחרים גם כשהמחסום או אות אזהרה כאמור אינם פועלים.
56. (א) בנסיבות האמורות להלן חייב נוהג רכב המתקרב למפגש לעצור את רכבו לפני קו העצירה, ובאין קו עצירה - לפני המחסום הקרוב, ובאין מחסום - במרחק של לא פחות מארבעה מטרים לפני פס המסילה הקרוב, ולא ימשיך בנסיעה אלא לאחר שנפתח המחסום או פסק אות האזהרה, ובאין מחסום או אות אזהרה - לאחר שעבר הרכב הנוסע במסילת הברזל (להלן - רכבת); ואלה הנסיבות:
(1) רכבת מתקרבת נראית, נשמעת או משמיעה אות אזהרה;
(2) מוצב לפני המפגש תמרור המורה על עצירה;
(3) ניתן אות אזהרה על התקרבות רכבת, בין בדגל, בין באמצעות עדשה אדומה מהבהבת שמותקנת ליד תמרור המציין מקום מפגש ובין בכל דרך אחרת;
(4) המחסום שלפני המפגש חוסם את הדרך או חלק ממנה או מתחיל להתנועע לקראת חסימת הדרך או פתיחתה.
(ב) נוהג רכב העוצר את רכבו לפני מפגש בנסיבות האמורות בתקנת משנה (א)(2) ינהג כדלקמן:
(1) יכבה את מקלט הרדיו, מקלט הטלויזיה או הקלטת הפועלים ברכבו;
(2) יפתח את חלון הרכב הקרוב אליו, ובאוטובוס גם את הדלת הקדמית;
(3) יאזין ויסתכל לשני הכיוונים לאורך המסילה כדי להיווכח אם אין רכבת מתקרבת או אם אין אות אזהרה על התקרבות רכבת, ולא ימשיך בנסיעה אלא לאחר שנוכח שאין רכבת מתקרבת ושאין אות אזהרה.
57. הנוהג באוטובוס או ברכב המסיע, או המיועד להסיע, אחד-עשר נוסעים או יותר לרבות הנהג, לא יחצה מסילת ברזל אלא אם כן הדרך בה הוא מגיע אל המפגש סלולה אספלט או בטון במרחק של 20 מטרים לפחות מן הפס הקרוב אליו.
סימן ח': איתות
58. (א) נוהג רכב העושה אחד מאלה:
(1) מתכונן לנוע או להפנות את רכבו;
(2) מתכוון לסטות מנתיב נסיעתו;
(3) עוצר את רכבו;
יתן אות בזמן וממרחק מספיקים כדי להזהיר עוברי דרך אחרים ובצורה המבטיחה כי האות ייראה לעיניהם, זולת אם סיבה סבירה מנעה אותו מלתת אות כאמור.
(ב) נתן נוהג רכב אות כאמור בתקנת משנה (א) יפסיק את מתן האות משהשלים אותה פעולה שלשמה ניתן האות.
59. (א) אות כאמור בתקנה 58(א) יינתן כדלקמן:
(1) לענין פסקאות (1) ו-(2) - על ידי מחוון כיוון;
(2) לענין פסקה (3) - על ידי אור הבלימה.
(ב) התקלקלו מכשירי האיתות האמורים בתקנת משנה א' או באין מכשירים כאלה ברכב, יתן הנהג את האות בידו.
(ג) נוהג רכב רשאי להוסיף לאות הניתן במכשירים כאמור בתקנת משנה א' אות בידו, אם נראה לו כי נסיבות הענין מצדיקות זאת.
60. (א) האות להנעת רכב העומד מצד ימין של הכביש, וכן האות לשם פניה או סטיה שמאלה יינתן –
(1) במחוון כיוון - על ידי הארת אור מהבהב מצדו השמאלי של הרכב;
(2) ביד - בהוצאת הזרוע השמאלית עד למרפק מחוץ לרכב בקו אפקי.
(ב) האות להנעת רכב למעט אופניים, העומד מצד שמאל של הכביש, וכן האות לשם פניה או סטיה ימינה יינתן –
(1) במחוון כיוון - על ידי הארת אור מהבהב מצידו הימני של הרכב;
(2) ביד - בהנעת כף היד השמאלית והזרוע במעגל מחוץ לרכב בכיוון מהלך השעון;
(3) באופניים - בהרמת הזרוע הימנית בקו אופקי ובניצב לכיוון הנסיעה של האופניים.
(ג) האות לעצירה או להאטת המהירות יינתן –
(1) באור הבלימה; או
(2) ביד - בנענוע כף היד השמאלית והזרוע למעלה ולמטה, מחוץ לרכב, כשהזרוע בקו אפקי וכף היד מופנית כלפי מטה.
(ד) נוהג רכב בעל הגה ימני או שמקום מושבו אינו מאפשר לו ליתן את האותות ביד כדין, יתן אותם במכשיר חשמלי.
61. נתן נוהג רכב הנע בכביש אות כאמור בתקנה 60, חייב כל נוהג רכב הבא בעקבותיו להאיט ולנהוג בזהירות ולעצור אם יש צורך בכך, כדי לאפשר לנוהג הרכב שלפניו לפנות, לסטות, להאיט או להיעצר - ללא הפרעה.
62. (א) לא ישמיע אדם ברכב מנועי אות אזהרה בסירנה או בכל כלי או אמצעי אחר ולא יפיץ אור מהבהב צבעוני, אלא אם תקנות אלו מורות אחרת או אם ניתן לו היתר לכך מאת רשות הרישוי.

(ב) מקום שתקנות אלה מורות כי רכב יפיץ אור מהבהב או מקום שניתן היתר לרכב להפיץ אור מהבהב, יהיה הפנס כאמור בחלק ג' בתוספת השניה וצבעו –
(1) ברכב משטרה, ברכב משטרה צבאית, ברכב הג"א וברכב צה"ל שאושר כרכב בטחון - כחול או כחול אדום;

(1א) ברכב שיטור משולב – כחול-צהוב;
(2) באמבולנס של מגן דוד אדום, באמבולנס של צה"ל, ברכב לכיבוי אש - אדום;

(3) ברכב שאישרה רשות הרישוי כרכב בטחון - אדום ובאישור ועדה משותפת לרשות הרישוי ולאגף התנועה במשטרת ישראל - כחול;
(4) ברכב גרירה וחילוץ, ברכב עבודה, ברכב ליווי לפי תקנה 85, ברכב שמידותיו חורגות, ברכב המוביל מטען חורג ובכל רכב שקיבל היתר מרשות הרישוי - צהוב.
(ג) הנוהג ברכב כאמור בתקנת משנה (ב) לא יפיץ אור מהבהב כאמור אלא אם כן הדבר דרוש למילוי התפקיד המוטל עליו ובשעת מילוי התפקיד בלבד ורכב גרירה וחילוץ לא יפיץ אור מהבהב אלא בעת גרירה או חילוץ בפועל.
63. (א) מתן אות בצופר לא יהיה ממושך או חוזר יותר מן הדרוש לפי הנסיבות.
(ב) (בוטלה).
(ג) בדרך עירונית לא ישמיע אדם אות אזהרה בצופר אלא למתן אות אזהרה למניעת סכנה קרובה שאין למנוע אותה באופן אחר.
סימן ט': זכות קדימה
64. (א) לא הוצב תמרור המורה על מתן זכות קדימה בצומת או על עצירה לפני הצומת בכיוון הנסיעה של נוהג הרכב, יחולו הוראות אלה:
(1) נתקרבו לצומת כמה כלי רכב מצדדים שונים, יתן נוהג רכב את זכות הקדימה לכלי רכב הבאים מימין;
(2) נוהג רכב, המתקרב לצומת או הנמצא בצומת ועומד לפנות שמאלה או לפנות בפניית פרסה לשמאל יתן זכות קדימה לרכב הבא ממולו והנמצא בצומת או קרוב לצומת וזאת מבלי לגרוע מהאמור בפסקה (1);
(3) נוהג רכב היוצא מדרך עפר ועומד להיכנס לדרך סלולה או לחצותה יתן זכות קדימה לרכב המתקרב בדרך הסלולה.
(ב) נוהג רכב היוצא מחצרים, מדרך גישה לבית, מתחנת דלק, מתחנת שירות, ממקום חניה לכלי-רכב וכיוצא באלה או מכל מקום שאינו דרך, והוא עומד להיכנס לדרך או לחצותה –
(1) יאט ואף יעצור, במידת הצורך, כדי לאפשר להולכי רגל לעבור בבטחה לפני שיעלה על המדרכה או על שול הדרך;
(2) יאיט ויתן זכות קדימה לכלי רכב המתקרבים באותו כביש לפני שייכנס לכביש.
(ג) נוהג רכב המתקרב בכביש לצומת או להתמזגות כבישים שלפניהם מוצב תמרור המציין מתן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה, יאט ובמקרה הצורך יעצור את רכבו כדי לתת זכות קדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת או להתמזגות הכבישים מכביש אחר.
(ד) נוהג רכב המתקרב לצומת שלפניו מוצב תמרור המציין חובה לעצור, יעצור במקום שיוכל לראות את התנועה בדרך החוצה, ואם סומן קו עצירה - לפני קו העצירה, ויתן את זכות הקדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת מכביש אחר.
(ה) נוהג רכב המתקרב לצומת שבו התנועה מוסדרת על ידי רמזור, יציית לאותות שברמזור ולא ייכנס לצומת אלא לאחר שהופיע בו אור ירוק; היה ברמזור אור צהוב מהבהב - יאיט נוהג הרכב ובמקרה הצורך אף יעצור את רכבו כדי לאפשר להולך רגל להשלים את החצייה בבטחה ויתן זכות קדימה לרכב אחר שנכנס לצומת מכביש אחר, או לרכב הבא אל הצומת.
(ו) נוהג רכב שנתיב נסיעתו מסתיים ועליו לסטות לנתיב סמוך, ייתן זכות קדימה לכלי רכב הנוסעים בנתיב שאליו הוא מבקש לסטות.
65. לא ייכנס נוהג רכב לצומת או למפגש מסילת ברזל אלא אם ביכלתו לעבור ולהמשיך בנסיעתו ללא הפרעה, גם אם תמרור הכוונה (רמזור) מתיר כניסה לצומת או למפגש כאמור.


66. לא יסיע אדם רכב שעמד או חנה בצד הכביש אלא לאחר שהבטיח כי אפשר להיכנס למסלול התנועה ללא סיכון או הפרעה לעוברי דרך; הוא ייכנס במהירות שאין בה כדי סיכון או הפרעה, לאחר שנתן אות כאמור בסימן ח'.
67. (א) נוהג רכב המתקרב למעבר חציה, והולכי רגל חוצים במעבר, יאפשר להם להשלים את החציה בבטחה ואם יש צורך בכך יעצור את רכבו לשם כך.
(ב) מעבר החציה המחולק על ידי שטח הפרדה, יראו כל חלק ממעבר החציה כמעבר נפרד.
68. כביש שנחסם או שנשאר בו מקום לתנועה בכיוון אחד בלבד, יציית עובר דרך לסימון הניתן על-ידי שוטר, אתת או תמרור; לא היה בו אחד מאלה יתן עובר דרך שנתיב תנועתו נחסם, זכות קדימה לבא כנגדו.
סימן י': חניה, עמידה ועצירה
69. (א) הנוהג רכב בדרך שאיננה עירונית, המסומנת כדרך ראשית או אזורית על-ידי תמרור מודיעין לא יעצור את רכבו, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד על הכביש או על שולי הדרך בין בהשגחה ובין שלא בהשגחה.
(ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על –
(1) העלאת נוסעים או הורדתם בשולי הדרך;
(2) פעולות חילוץ נפגעים או רכב שיצא מכלל פעולה;
(3) ביצוע עבודות ציבוריות כאשר אין אפשרות אחרת לבצען ובמידה הדרושה לביצוע העבודות האמורות בשולי הדרך;
(4) רכב צה"ל שנעצר לשם מילוי תפקיד צבאי.
(ג) בדרך מהירה אסורה העלאת נוסעים או הורדתם או עצירת רכב, העמדתו או חנייתו בכל מקום שבין הגדרות הקובעות את גבולות רצועת הדרך, אלא אם סומן אחרת.
(ד) קצין משטרה רשאי להתיר בכתב ובתנאים שייראו לו עצירת רכב בכביש לצורך ביצוע עבודות כאמור בפסקה (3) לתקנת משנה (ב) ובעל ההיתר חייב למלא אחרי תנאי ההיתר.
(ה) הוראות תקנות משנה (א), (ב) ו-(ג) לא יחולו על עצירתו או העמדתו של רכב שהיה הכרח לעצרו ולהשאירו עומד באופן זמני על פני הכביש עקב קלקולו, ובלבד שנוהג הרכב יעשה את כל הדרוש כדי להסיעו לשולי הדרך במידת האפשר ולהרחיקו מהדרך בכלל במהירות האפשרית.
(ו) לא יחנה אדם רכב, לא יעמידנו ולא ישאירנו עומד בדרך אם –
(1) רחבו עולה על 2.50 מטר, למעט רכב צה"ל שנעצר לשם מילוי תפקיד צבאי;
(2) הוא גרור או נתמך שנותק מגורר או תומך, אלא בעת ביצוע עבודות כאמור בתקנה 69(ב)(3).
69א. (א) לא יעצור אדם רכב המיועד להובלות, ולממכר מזון, פרחים, סחורות, ציוד וכיוצא באלה למסחר או להובלות, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד לצידי דרך שאיננה דרך עירונית, אלא במקום שסודר ואושר על פי דין לחניית רכב כאמור מחוץ לרצועת הדרך והשוליים וסודרה אליו גישה למקום כאמור.
(ב) הוראות תקנת משנה (א) יחולו על כל המקומות שפורטו בתקנה 72(א) המצויים בתחום דרך שאינה עירונית.
70. (א) רכב שהיה הכרח לעצרו ולהשאירו עומד על פני הדרך, יציב נוהג הרכב משולש אזהרה כאמור בתקנה 367 שיהא נראה לעין נוהג רכב הבא מאחוריו ממרחק של 100 מטרים לפחות.

(ב) בנוסף על האמור בתקנת משנה (א), אם היה הרכב עומד בזמן תאורה בדרך שאיננה דרך עירונית, או אם היה הכרח להשאיר את הרכב בדרך כאמור בזמן תאורה –
(1) באוטובוס, ברכב עבודה או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג יציב הנוהג ברכב מיתקן עם אור מהבהב צהוב כאמור בתקנה 366, או יפעיל מכשיר המותקן ברכב ואשר באמצעותו ניתן להפעיל את כל מחווני הכיוון המותקנים ברכב בעת ובעונה אחת (להלן – מכשיר להפעלת מחווני כיוון);
(2) ברכב, למעט רכב כאמור בפסקה (1), רשאי הנוהג בו להשתמש במכשיר להפעלת מחווני כיוון.
71. לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד באופן –
(1) שיש בו כדי להפריע או לעכב את התנועה;
(2) שהוא מסתיר תמרור או חלק ממנו מעיני עוברי דרך.
72. (א) לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד, כולו או חלק ממנו, באחד המקומות המנויים להלן, אלא לשם מניעת תאונה או לשם מילוי אחרי הוראה מהוראות תקנות אלה או אם סומן בתמרור אחרת; ואלה המקומות:

(1) בצד שמאל של הדרך אלא אם הכביש הוא חד-סטרי, או בניגוד לכיוון הנסיעה; לענין תקנת משנה זו לא יראו ככביש חד-סטרי כביש שהוא חלק מדרך המחולקת על ידי שטח הפרדה;
(2) על שביל אופניים מסומן בתמרור, ובלבד שמותר לעצור אופניים, להעמידם או להחנותם במדרכה או בשביל כאמור אם אין בכך הפרעה לתנועה;
(2א) על מדרכה, למעט במקום שהוסדר להעמדת רכב  והחנייתו לפי חוק עזר שהותקן על פי סעיף 77 לפקודה ובלבד שנותר מעבר להולכי רגל;
(3) בתוך צומת או בתחום שנים עשר מטר ממנו, פרט לקטע שסימנה רשות תימרור, בתמרור או בסימון על אבני השפה, שמותר לחנות בו;
(4) במקום כניסה לשטח המיועד לכלי רכב, פרט להעלאת נוסעים והורדתם;
(5) בתחום שני מטרים מברז כיבוי (הידרנט) כאשר התחום מסומן בסימון על המדרכה או על שולי הכביש או על שניהם, כפי שקבעה רשות התימרור המרכזית;
(6) בתוך מעבר חציה או בתחום שנים עשר מטר לפניו;
(7) בתחום שנים עשר מטר לפני קו עצירה;
(8) בתחום הדרך מעשרים מטרים מהפס הקרוב ביותר של מפגש מסילת הברזל עד עשרים מטרים אחרי המפגש;
(9) בכביש, לרבות שולי הדרך, שבו קיים בכיוון הנסיעה נתיב אחד בלבד המסומן בקו הפרדה בלתי מרוסק;
(10) בצד רכב אחר העומד או חונה בצדו של הדרך;
(11) על גשר או בתוך מנהרה או בתחום 50 מטרים לפניה או לאחריה;
(12) בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית ובתחום תחנת אוטובוסים המוגדרת על ידי סימון על פני כביש, ובאין סימון כאמור - בתוך עשרים מטר לפני תמרור "תחנת אוטובוסים" ועשרים מטר אחריו, בשני צדי הדרך; ובלבד שמותר לעצור או להעמיד או להחנות רכב בצד הדרך שממול לסימון על פני הכביש או ממול לתמרור, אם רוחב הכביש באותו מקום הוא שנים עשר מטר או יותר;
(13) בצד מעקה בטיחות להולכי רגל בשפת הכביש, אלא אם תמרור מורה אחרת;
(14) בתוך תחום תחנת מוניות המסומנת בתמרור שהוצב או סומן, פרט לעצירה לשם הורדת נוסעים;
(15) ליד תמרור המסמן תחנת הסעה לחיילים, אלא לשם העלאת חיילים והורדתם;
(16) ליד תמרור ג-43 המסמן מקום חניה לרכב של נכה - משותק רגליים.
(ב) לא יעמיד אדם ולא יחנה אוטובוס המיועד להסיע עשרים נוסעים או יותר בדרך, אף במקום שבו מותר להעמיד רכב או להחנותו, אלא אם תמרור מורה אחרת.
(ג) לא יעמיד אדם בלילה רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק"ג או רכב עבודה ולא יחנה רכב כאמור באזור שנאסרה בו החנייה והעמדת רכב בידי רשות תמרור מקומית.
72א. (א) לא יופעל מנוע של אוטובוס בזמן חניה עד להעלאת הנוסעים באוטובוס אלא כדי למלא אוויר במערכת הפנאומטית שלו.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להפעיל מנוע של אוטובוס בזמן חניה למשך 10 דקות לפני העלאת הנוסעים לאוטובוס, או במקומות שאינם בתוך שטחים בנויים ומאוכלסים ושאינם בקטעי דרך שבתים בנויים לצדם.
73. לא יחנה ולא יעמיד אדם בדרך רכב המוצע למכירה, או רכב שרשיונו פקע.

74. (א) לא יחנה ולא יעמיד אדם רכב אלא לאחר שנקט באמצעי הזהירות הדרושים כדי להבטיח שהרכב לא יזוז ולא ינוע בהעדר נהג.
(ב) לא יחנה ולא יעמיד אדם רכב בלי השגחה אלא לאחר שהופסקה פעולת המנוע ומנגנון ההדלקה, הוצא מפתח ההצתה והופעלו הבלמים המיועדים לבלימת קבע.
(ב1) על אף האמור בתקנת משנה (ב), מי שמפעיל מנוף או כלי אחר המחובר לרכב והמופעל רק באמצעות המנוע של הרכב, רשאי שלא להפסיק את פעולת המנוע ובלבד שהרכב נמצא בהשגחתו ושנקט את כל האמצעים הדרושים כדי להבטיח שהרכב יישאר במקומו.
(ג) נוהג רכב לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד בדרך בעלת שיפוע אלא לאחר שבלם את גלגליו כראוי; היה רכב מנועי במורד - יטה הנוהג את הגלגלים הקדמיים לאבן השפה או לשפת הכביש הקרובה אליו וישלב אותו בהילוך אחורי, ואם היה בעליה - יטה את הגלגלים הקדמיים לעבר הכביש כשיש בו אבני שפה, או לשפת הכביש אם אין בו אבני שפה, וישלב אותו בהילוך קדמי; ברכב בעל הילוכים אוטומטיים, ישלב הנוהג את הילוך החניה.
(ד) רכב שחובה לשאת בו נעלי בטחון שהועמד או הוחנה בדרך משופעת, יציב נהגו גם את נעלי הבטחון מתחת לגלגלים האחוריים.
75. העוצר, המעמיד או המחנה רכב בכביש אשר בו מותר לעצור, להעמיד או להחנות יעמידנו בקו מקביל לשפת הכביש, בין אם יש בו אבני שפה ובין אם לאו, כשהגלגלים הקרובים לאבני השפה או לשפת הכביש הם במרחק של לא יותר מארבעים ס"מ מהם, זולת אם התירה רשות התימרור המקומית באותו כביש חניה זוויתית וסימנה אותו לצורך זה.
76. (א) על אף האמור בסימן זה, מותר לעצור, להעמיד או להחנות רכב בכל מקום שיש בו תמרור המתיר עצירה, עמידה או חניה.
(ב) נוהג במונית רשאי לעצור לאיסוף נוסע או להורדתו בקטע דרך עירונית, גם אם הוצב בו תמרור ב-29 או ד-15, למעט בתחום תחנת אוטובוס.

(ג) לא יחנה אדם רכב או מכלית המיועדים או המשמשים להובלת דלק, נוזל קורוזיבי, חומר רדיואקטיבי, חומר מאכל, חומר רעיל, גז או חומר מתלקח אחר, או גלילים להכלת חומר כאמור, אם משקל הרכב או המכלית עולה על 3,500 ק"ג ולא ישאיר רכב או מיכלית כאמור עומדים בדרך במרחק פחות מ-400 מטרים מבנין מגורים, או ממבנה ציבורי, אלא לצורך פריקה או טעינה של החומר המסוכן לבנין או למבנה האמורים, או ממנו, או במקום שיועד לחניית רכב כאמור ואושר על ידי רשות התימרור המקומית.
77. רכב שהורחק, הוחסן או שגלגליו ננעלו לפי סעיף 70א לפקודה, לא יוחזר לבעלו ולא ישוחרר מנעילתו אלא לאחר ששילם את האגרה או התשלום שנקבעו בתוספת החמישית.
78. (א) לא יינעל רכב העומד או חונה בדרך ולא ישוחרר רכב שגלגליו ננעלו כדין אלא בידי מי שהורשה לכך כדין.

(ב) אין באמור בתקנת משנה (א) כדי למנוע מבעל רכב לנעול גלגלי רכבו ובתנאי שינעל את גלגלי ההנעה בלבד בעת שהרכב חונה במקום שהחניה מותרת לרכב מסוגו.
סימן י"א: הסעת נוסעים והובלת מטען
79. (א) לא יסע אדם ברכב - פרט לאופנוע, תלת אופנוע, אופניים או תלת-אופן - והנוהג בו לא יניח לאדם לנסוע בו, אלא כשגופו כולו בפנים הרכב ובמצב המבטיח את שלומו.
(ב) הנוהג רכב לא יסיע אותו ולא ימשיך בהסעתו, אלא אם דלתותיו סגורות וננקטו כל שאר אמצעי הזהירות להבטחת שלומו של נוסע ושל כל אדם הנמצא בסמוך לרכב.
80. (א) לא יפתח אדם את דלתו של רכב אלא לאחר שנקט כל אמצעי הזהירות הדרושים להבטחת שלומם של עוברי דרך.
(ב) לא יפתח אדם את דלתו של רכב ולא יניח הנוהג בו לפתוח את דלתו, כל עוד הרכב נע.
81. לא יעלה לרכב אדם, למעט הנוהג, ולא ירד ממנו ולא יניח הנהג או הממונה על הרכב לעלות אליו או לרדת ממנו, אלא –
(1) כשהרכב עומד;
(2) מצדו הימני של הרכב כשהוא עומד בצד ימין של הדרך;
(3) מצדו השמאלי של הרכב כשהוא עומד כדין מצד שמאל של הדרך; אולם מי שיושב ליד הנהג רשאי לצאת מצדו הימני של הרכב, לאחר שנקט באמצעי הזהירות הדרושים;
(4) במקום המיועד לעליה ולירידה, אם יש ברכב מקום כזה.
82. (א) נוהג רכב מנועי המסיע לצדו אדם אחר, לא יסיענו אלא לצדו הימני אם ההגה הוא שמאלי, או לצדו השמאלי אם ההגה הוא ימני, ולא יסיע לצדו יותר מאדם אחד, אלא בהיתר מטעם רשות הרישוי ובהתאם לתנאי ההיתר.
(ב) רשות הרישוי רשאית לתת היתר להסעת שני נוסעים על גבי טרקטור, מלבד הנהג, ובלבד שיותקנו מקומות ישיבה בצורה המבטיחה את שלום הנוסעים, בהתאם לתנאי ההיתר.
83. (א) לא יבצע אדם הסעת תלמידים, אלא ברכב להסעת תלמידים.

(ב) לא ינהג אדם ברכב להסעת תלמידים, אלא אם כן הותקן בו, מלפיו ומאחוריו, שלט כמפורט בפרט 3 בחלק ג' שבתוספת השניה והנראה מבחוץ באופן ברור ועליו המילה "ילדים", ולא ינהג אדם רכב הנושא עליו שלט כאמור, אלא אם כן הוא מבצע הסעת תלמידים.
(ב1) לא יסיע אדם ילדים בעמידה בהסעת תלמידים.
(ב2) הנוהג ברכב להסעת תלמידים יפעיל את פנסי האיתות המותקנים בו על פי הדרישות שנקבעו לגבי רכב להסעת תלמידים, בכל עת שדלתות הרכב פתוחות.
(ג) אדם המבצע הסעת תלמידים, לא יניח עליית הילדים אל הרכב וירידתם ממנו אלא כמפורט להלן:
(1) באוטובוס זעיר וברכב מסחרי – מהדלת הקדמית הימנית או מהדלת הימנית השניה מקדמת הרכב;
(2) ברכב שאיננו מנוי בפסקה (1) – מהדלת הקדמית הימנית.
(ד) אדם המבצע הסעת תלמידים לא יחל בנסיעה אלא לאחר שווידא כי כל הילדים השלימו את ירידתם מהרכב והתרחקו מנתיב נסיעתו.
(ה) אדם המבצע הסעת תלמידים יסרוק את הרכב בתום ההסעה עדי לוודא שלא נותרו בו ילדים.
83א. (א) בתקנה זו ובתקנה 83ב –
"מושב בטיחות" – מושב הרתום לרכב באמצעות חגורת בטיחות המיועד להסעת ילדים ברכב, שמותקנות בו חגורות המיועדות לרתימת הילד אליו, העומד בתקן המפורט בפרט 4 לחלק ג' בתוספת השניה;
"מושב מגביה" – מושב המיועד להסעת ילדים ברכב כשהילד היושב עליו רתום בחגורת הבטיחות של הרכב והעומד בתקן המפורט בפרט 4 לחלק ג' בתוספת השניה.
(ב) לא יסיע אדם במושב קדמי ברכב מנועי ובמושב אחורי ברכב מנועי ששנת ייצורו 1983 ואילך, למעט אוטובוס שאינו אוטובוס זעיר פרטי, מונית ואופנוע –
(1) ילד שטרם מלאו לו 3 שנים, אלא אם כן הוא רתום במושב בטיחות המתאים לגובהו ומשקלו של הילד;
(2) ילד שמלאו לו 3 שנים וטרם מלאו לו שמונה שנים, אלא אם כן הוא רתום במושב בטיחות או במושב מגביה המתאים לגובהו ומשקלו של הילד.
(ג) לא יסיע אדם ברכב כאמור בתקנת משנה (ב) ילד שטרם מלאו לו שנה, אלא אם כן גבו של מושב הבטיחות מופנה לחזית הרכב.
(ד) לא יסיע אדם ילד במושב הבטיחות במקום שיש מולו כרית אוויר, אלא אם כן נותק המנגנון להפעלתה.
83ב. (א) לא ינהג אדם ולא יסע ברכב מן הסוגים האמורים בתקנה 364א או בכל רכב שבו מותקנות חגורות בטיחות אלא אם כן הנוהג והנוסעים בו חגורים בחגורת בטיחות או רתומים במושב בטיחות או במושב מגביה כאמור בתקנה 83א, לפי הענין.
(ב) הוראות תקנת משנה (א) יחולו על הנוסעים ברכב כמספר החגורות המותקנות בו.
(ג) על אף האמור בתקנה זו, מונית ואוטובוס שניתן לגביו רישיון סיור כהגדרתו בתקנה 386, שהותקן בהם במקום הנראה לעין הנוסעים, שלט המציין את חובת הנוסעים לחגור חגורת בטיחות, רשאי הנוהג בהם להסיעם גם אם הם אינם חגורים.

83ג. הוראות תקנה 83ב לא יחולו על –

(1) עובד בשירות הבטחון הכללי שיש לו אישור בכתב מאת ראש שירות הבטחון הכללי, מאבטח שיש לו אישור בכתב מאת קצין מוסמך או שוטר הנוהג ברכב של משטרת ישראל ואשר המפקח הכללי של המשטרה אישר, בכתב, כי הוא רכב מבצעי, ועל כל נוסע בו; בפסקה זו, "מאבטח", "קצין מוסמך" – כהגדרתם בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998;
(1א) חייל הנוהג ברכב צבאי בנסיעה לצורך ביצוע משימה מבצעית וכל נוסע ברכב זה; בפסקה זו –
"נסיעה מבצעית" - נסיעה לצורך ביצוע משימה שאושרה בכתב בידי קצין מוסמך כמשימה מבצעית;
"קצין מוסמך" - קצין שהוסמך בפקודות הצבא כהגדרתן בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, לאשר משימה מבצעית;
(2) הנוהג והנוסע ברכב שרשות הרישוי פטרה מהחובה להתקין בו חגורות בטיחות מסיבות טכניות המונעות התקנתן או השימוש בהן והפטור נרשם ברשיון הרכב;
(3) אדם שרשות הרישוי פטרה אותו, בכתב, מן החובה לחגור חגורת בטיחות על סמך אישור אחד מאלה:
(א) מהרופא המוסמך כהגדרתו בתקנה 193(ב), כי אינו מסוגל מטעמים רפואיים לחגור חגורת בטיחות;
(ב) מרופאו, כי הוא פגוע בגפיו העליונות והמלצת הרופא היא לפטור אותו מלחגור חגורת בטיחות;
(ג) כי מלאו לו ארבע עשרה שנים ומשקל גופו אינו עולה על 35 ק"ג או גובהו אינו עולה על 150 ס"מ.
(4) (נמחקה);
(5) הנוהג במונית בדרך עירונית כשיש בה נוסעים וכן הנוסעים במונית בדרך עירונית במושב האחורי;
(6) הנוהג ברכב בשעת נסיעה לאחור;
(7) מורה מוסמך כהגדרתו בתקנה 170, בזמן נהיגה בדרך, בידי אדם הלומד נהיגה, באוטובוס או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג, ובוחן נהיגה בעת שהוא עורך את הבחינה המעשית ברכב כאמור.
84. (א) (בוטלה).
(ב) לא יסיע אדם ולא ירשה לאחר להסיע ברכב מן הסוגים כמפורט בטור א' להלן נוסעים במספר העולה על הנקוב לצד אותו סוג בטור ב' להלן:
טור א' טור ב'
סוג הרכב מספר נוסעים מרבי
(1) אוטובוס זעיר כפי שצויין ברשיון הרכב
(2) רכב נוסעים פרטי ורכב פרטי כמספר המקומות ברכב
דו-שימושי
(3) רכב חשמלי כפי שצויין ברשיון הרכב
(4) רכב מסחרי אחוד שמשקלו 8 נוסעים מלבד הנהג זולת אם ברשיון הרכב צויין
הכולל המותר עד 3,500 ק"ג פחות ואם ביום ז' באדר תשנ"ג (28 בפברואר 1993), היה לו, ברשיונו, היתר להסיע יותר מ-8 נוסעים מלבד הנהג - לפי הקבוע ברשיונו
(5) רכב מסחרי אחוד שמשקלו 6 נוסעים מלבד היושבים לצדו של הנהג; ואם היה לו
הכולל המותר עולה על ביום ז' באדר תשנ"ג (28 בפברואר 1993) היתר להסעת
3,500 ק"ג יותר מ-6 נוסעים מלבד היושבים ליד הנהג - לפי ההיתר
(6) רכב מסחרי בלתי אחוד (1) אם מותקן בו מרכב תקני – 8 נוסעים מלבד הנהג בכל הרכב ולא יותר מ-6 נוסעים בנוסף לנוסעים שבתא הנהג והכל אם לא צויינו ברשיון הרכב פחות נוסעים
(2) אם מותקן בו מרכב לא תקני - 6 נוסעים מלבד הנהג בכל הרכב ולא יותר מ-4 נוסעים במרכב והכל אם לא צויינו ברשיון הרכב פחות נוסעים
(7) רכב מסחרי שמשקלו הכולל (1) אם מותקן בו מרכב תקני – מספר נוסעים כפי
המותר עולה על 3,500 ק"ג שצויין ברשיון הרכב ולא יותר מ-30 נוסעים מלבד הנהג
(2) אם מותקן בו מרכב שאינו מרכב תקני – 6 נוסעים מלבד היושבים לצדו של הנהג, ואם היה לו ביום ז' באדר תשנ"ג (28 בפברואר 1993) היתר להסעת יותר מ-6 נוסעים מלבד היושבים לצדו של הנהג - לפי ההיתר
(8) טיולית כפי שצויין ברשיון הרכב
(9) רכב מדברי כפי שצויין ברשיון הרכב
(10) רכב סיור ומונית כפי שצויין ברשיון הרכב
(11) רכב מנועי שאין לו ארגז, רכב כמספר המקומות בתא הנהג בלבד
המוביל מכולה כאמור בתקנה 85א, רכב המוביל ארגז מתחלף כאמור בתקנה 85ב או רכב עבודה
(12) גרור או טרקטור כפי שצויין ברשיון הרכב
(13) אמבולנס 6 נוסעים מלבד הנהג או מספר נמוך יותר שצוין ברישיון הרכב
(ב1) על אף האמור בתקנת משנה (ב), ברכב שניתן לו רישיון רכב בידי קצין צבא הגנה לישראל שהואצלה לו סמכות כרשות הרישוי, מותר להסיע נוסעים במספר העולה על המספר האמור בתקנת משנה (ב) ובלבד שמספרם ואופן הסעתם יהיה על פי פקודות הצבא.
(ג) לא ינהג אדם רכב מסחרי אחוד, רכב מסחרי שמשקלו הכולל עולה על 3,500 ק"ג, טיולית או רכב מדברי שיש בו מקום ליותר מ-11 נוסעים, כשהוא מסיע נוסעים, אלא אם כן הרכב נושא עליו שלט "נוסעים" כמפורט בפרט 3 בחלק ג' שבתוספת השניה.
(ד) על אף האמור בפסקה 3 של הגדרת "טיולית" בתקנה 1, רשאית רשות הרישוי לרשום טיולית ולתת היתר להסיע בה בשכר או בתמורה אחרת גם לאחר יום ח' באדר תשנ"ג (1 במרס 1993) אם הרכב בא להחליף טיולית שלגביה קיים היתר כאמור.
(ה) ברכב כאמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג) ובאוטובוס כשאינו מסיע נוסעים בקו שירות, לא יסיע אדם קבוצת ילדים שגילם עד 14 שנים, המונה 9 ילדים או יותר (בתקנת משנה זו - קבוצה) אך לא למעלה ממספר הנוסעים הנקוב בתקנות המשנה האמורות, אלא אם כן בידו היתר מאת רשות הרישוי להסעת קבוצה, לאחר שסיים בהצלחה השתלמות למסיעי ילדים שאישרה רשות הרישוי.
(ו) הוראות תקנת משנה (ה) לא יחולו על מי שקיבל, לראשונה, רשיון נהיגה לדרגות 5, 6, 7 ו-11 לאחר יום ט' בטבת התשנ"ו (1 בינואר 1996).
(ז) (בוטלה).
84א. לא יסיע אדם ולא ירשה לאחר להסיע נוסעים בשכר או בתמורה אחרת אלא אם כן הוא מסוג המצוין בטור א' להלן ובתנאים המצויינים לצידו בטור ב':
טור א' טור ב'
סוג הרכב התנאים
(1) אוטובוס ואוטובוס זעיר ציבורי כאמור בחלק ה'
(2) מונית
(3) (א) (נמחק) הרכב יעמוד כולו לרשות מזמין ההסעה ולא
(ב) טיולית יגבה שכר מכל נוסע בנפרד
(ג) רכב מדברי
(ד) רכב סיור
(ה) רכב בטיחותי
(4) רכב מסוג N1 ורכב מסוג N2 הרכב מסיע נוסעים מישראל לאזור או מהאזור
שמוגן נגד ירי לישראל; בפסקה זו, "אזור" – יהודה והשומרון.
85. (א) לא יוביל אדם מטען ברכב או עליו ובעל רכב או מי שהשליטה עליו לא יניח ולא ירשה להוביל מטען ברכב או עליו אלא אם כן מבנה הרכב, על כל חלקיו ואבזריו, מתאים להובלת המטען בבטיחות וכאשר –
(1) המטען אינו חורג –
(א) מחוץ לדפנות הצדדים ואינו גורם להרחבתם, ובאין דפנות לרכב - מחוץ לצדי הקרקעית המיועדת למטען, ובאין קרקעית - מחוץ לרוחב הכולל של הרכב;
(ב) יותר ממטר אחד מחוץ לנקודה הקיצונית ביותר של החלק הקדמי והאחורי של הרכב כפי שקבעם יצרן הרכב, ובלבד שבמטען שאורכו חורג עד מטר אחד מן החלק הקדמי או האחורי של הרכב - יהיה המטען יחידת אורך אחת ואם היו שתי יחידות לא יפחת אורך כל אחת מהן מ-6 מטרים.
(2) המטען מסודר באופן –
(א) שגבהו מפני הדרך ועד הנקודה הגבוהה ביותר של המטען אינו עולה על –
1. 2.50 מטר - ברכב שמשקלו הכולל המותר עד 1500 ק"ג;
2. 3.00 מטר - ברכב שמשקלו הכולל המותר מ-1501 ק"ג עד 3500 ק"ג;
3. 3.50 מטר - ברכב שמשקלו הכולל המותר מ-3501 ק"ג עד 8000 ק"ג;
4. 4.00 מטר - ברכב שמשקלו הכולל המותר מעל 8000 ק"ג;
(ב) שהמטען או מכסהו לא יחסום ולא יגביל את שדה ראייתו של הנוהג ברכב מלפניו ולצדדיו, לא יסתיר מעיני הנהג את מראות התשקיף, למעט כאשר הרכב שמוביל את המטען מלווה כל העת על ידי רכב אחר, ולא יחסום את הכניסה לתא הנהג והיציאה ממנו;
(ג) שהמטען או מכסהו לא יסתיר מעיני עוברי דרך אחרים את הפנסים, לוחיות-הזיהוי, מחווני הכיוון או המחזירורים של כלי הרכב; וכל סימון אחר למטרת  בטיחות;
(3) חלוקת המשקל של המטען של הרכב וסידורו מאפשרים הובלת המטען בבטיחות וביציבות;
(4) המטען, מכסהו ומכסה הרכב, מחוזקים היטב באופן שלא יישמטו ולא יתרופפו עקב הנסיעה או מחמת הרוח;
(5) המשקל הכולל של הרכב והמטען המובל בו לא יעלו על המשקל הכולל המותר ועל המטען המורשה לפי רשיון הרכב; והעומס על הסרנים לא יעלה על העומס המרבי שנקבע לפי תקנות אלה או בידי יצרן הרכב, לפי הנמוך יותר;
(6) גובה המטען בתפזורת אינו עולה על גובה דפנות הארגז של הרכב לרבות הסולמות שהותקנו כדין ברכב והמטען מכוסה בכיסוי מתאים שיש בו כדי לקיים את הוראות חלק זה.
(ב) כלי רכב המחוברים זה לזה והמובילים מטען שמחמת ארכו אין אפשרות להובילו בכלי רכב אחד ומפאת צורתו אינו ניתן לחלוקה, רואים אותם לענין תקנה זו כרכב אחד.
(ג) על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להוביל ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר 15,000 ק"ג ויותר מטען רחב חורג כמפורט להלן:
(1) היה רוחב המטען מעל 2.50 מטר ועד 3.40 מטר, יוצב שלט לפני הרכב ומאחוריו בו המילים "זהירות - מטען רחב", ובלבד שהמטען מהווה יחידה אחת ואינו חורג יותר מ-45 ס"מ מעבר לדפנות הרכב מכל צד ובזמן תאורה יותקנו בנקודות הקיצוניות של המטען מלפנים ומאחור פנסי רוחב כאמור בתקנה 340 ובצדי המטען תאורה היקפית כמשמעותה בתקנת משנה (ז);
(2) עלה רוחב המטען על 3.40 מטר יותקנו שלטים ותאורה כאמור בפסקה (1), ובלבד שהרכב ילווה בכל עת על ידי רכב אחד לפחות שיסע מאחוריו בכביש חד-סטרי ומלפניו בכביש דו-סטרי;
(3) עלה רוחב המטען על 3.40 מטר - לא יובילו אדם ברכב אלא אם קיבל היתר לכך מאת קצין משטרה ובהתאם לתנאי ההיתר.
(ד) על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להוביל ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 15,000 ק"ג מטען שהוא יחידה אחת שאינה ניתנת לחלוקה, או שהוא מכולה המשמשת להובלה ימית והוא חורג בגובה, כמפורט להלן:
(1) עד 4.80 מטר - בכפוף להוראות התמרורים ולמעט בדרכים ובקטעי דרכים שהודיע עליהם המפקח על התעבורה ברשומות;
(2) עלה גובה המטען על 4.80 מטר - לא יובילו אדם ברכב אלא אם כן קיבל היתר לכך מאת קצין משטרה ובהתאם לתנאי ההיתר; בתקנת משנה זו, "גובה מטען" -גובה הנמדד מפני הדרך עד לנקודה הגבוהה ביותר של המטען או של הרכב.
(ה) על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להוביל ברכב מסחרי מטען שאורכו עולה על אורך הרכב כמפורט להלן:
(1) המטען אינו חורג יותר משליש אורכו של משטח ההטענה ובלבד שהמטען מהווה יחידת אורך אחת וחלוקת העומס על הסרנים תהיה לפי תקנות אלה;
(2) ברכב שאורכו יחד עם המטען החורג עד 20 מטרים - כאמור בפסקה (1) ובתנאי שהרכב יסומן בשלטים לפני הרכב ומאחוריו ובהם המלים "זהירות מטען ארוך" והותקנו ברכב מחזירורים כאמור בתקנה 345(ג) שיותקנו בקצוות המטען מאחור, אם המטען חורג מאחורי הרכב ומלפנים אם המטען חורג מלפני הרכב; עלה אורך המטען החורג על מטר אחד יותקנו שני מחזירורים כאמור;
(3) עלה אורכו של הרכב יחד עם המטען החורג על 20 מטרים לא יוביל בו אדם את המטען החורג אלא אם קיבל היתר לכך מאת קצין המשטרה ובהתאם לתנאי ההיתר.
(ה1) (נמחקה).
(ו) נדרש רכב ליווי לפי הוראות תקנה זו, יותקן בו שלט מלפניו ומאחוריו ובו המלים "זהירות - מטען חורג" והנוהג ברכב הליווי יסע במרחק המאפשר לו קשר עין עם הרכב המוביל את המטען החורג.
(ז) בתקנה זו –
"תאורה היקפית" - מערכת תאורה על ידי פנסים מסביב למטען החורג שיהיו מחוברים זה לזה במרחק שלא יעלה על 100 ס"מ ואורם צהוב ושייראו במזג אויר נאה למרחק של 150 מטרים לפחות;
"קצין משטרה" - ראש לשכת התנועה או מי שהוא הסמיכו וכן קצין משטרה צבאית ראשי או מי שהוא הסמיכו לגבי רכב של צבא-הגנה לישראל;
"שלט" - שלט מהסוג האמור בחלק ג' בתוספת השניה.
85א. (א) לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל מכולה (Container) ברכב אלא אם מותקנים ברכב התקני חיבור סובב (Twist Locks) לפי הוראות תקנה זו.
(ב) לא יותקנו התקני חיבור סובב למכולה ברכב אלא אם כן הם מהסוג האמור בחלק ג' בתוספת השניה.
(ג) לא יותקנו התקני חיבור סובב אלא ברכב מסחרי, למעט גרור או נתמך, שמשקלו הכולל המותר אינו פחות מ-16,000 ק"ג, אולם מותר להתקין התקני חיבור סובב בגרור שמשקלו הכולל המותר הוא 15,000 ק"ג לפחות.
(ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג) מותר להתקין –
(1) בנתמך בעל סרן אחד לפחות התקני חיבור סובב למכולה שאורכה 6.10 מטר (20 רגל), ובלבד שמשקלו הכולל המותר הוא 15,000 ק"ג לפחות;
(2) בנתמך בעל 2 סרנים או יותר התקני חיבור סובב למכולה בכל הגדלים, ובלבד שמשקלו הכולל המותר 29,000 ק"ג לפחות.
(ה) מספר התקני חיבור סובב ודרך התקנתם ברכב יהיו כלהלן:
(1) 4 התקני חיבור סובב שיותקנו בארבע פינות המסגרת או המשטח של הרכב ושיוצמדו למכולה ברכב המותאם להובלת מכולה אחת;
(2) 8 התקני חיבור סובב שיותקנו במסגרת או במשטח הרכב שארבעה מהם יוצמדו לכל מכולה ברכב המותאם להובלת שתי מכולות;
(ו) לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל מכולה ברכב אלא אם נתקיימו כל אלה:
(1) הרכב אושר ברשיונו להוביל מכולות ובהתאם לתנאי האישור;
(2) המכולה לא תבלוט מן החלק האחורי של הרכב;
(3) לא יהיה בארגז הרכב דפנות או דלתות בשעת הובלת המכולות, אולם מותר להוביל מכולה כאשר אחת משתי הדפנות - הקדמית או האחורית - של הרכב סגורה, ובלבד שמשטח הרכב ארוך מהמכולה המובלת ברכב.
(4) בשעת הובלת המכולה יהיו התקני החיבור הסובב צמודים למכולה ונעולים כך שימנעו הזזתה או הישמטותה בכל תנאי הדרך והנסיעה בה.
(ז) לא יינתן אישור להובלת מכולה שאורכה עולה על 6.10 מטר אלא בנתמך.
(ח) לא יינתן אישור לרכב להובלת מכולה אלא אם אישרה רשות הרישוי את התקנת התקני חיבור סובב בו ובכפוף לתנאי האישור.
(ט) בתקנה זו "מכולה" - מכל או ארגז משלוח או כל אמצעי דומה, למעט רכב או חמרי אריזה, שנתקיימו בו כל אלה:
(1) הוא בעל אופי של קבע ומתוכנן במיוחד להקל על הובלת טובין באמצעי תובלה אחד או יותר ללא צורך בשטעון נוסף;
(2) מצוייד במתקנים המאפשרים העברה נוחה מאמצעי תובלה אחד למשנהו ולהצמדתו לרכב על ידי התקני חיבור סובב;
(3) רחבו אינו עולה על 250 ס"מ.
85ב. (א) בתקנה זו –
"ארגז מתחלף" - מכל או ארגז או אמצעי אחר להובלת טובין המתוכנן לטעינה ופריקה על ידי מגבה נוע ומצויד באמצעי ריתום מתאימים שקבע יצרן מגבה הנוע או שאישרה מעבדה מוסמכת;
"מגבה נוע" - מיתקן המחובר לרכב דרך קבע והמיועד להטעין או לפרוק ארגז מתחלף מהסוג המותאם לו.
(ב) לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל ארגז מתחלף אלא אם כן מותקן ברכב מגבה נוע מסוג שאישרה רשות הרישוי והרכב מצויד באמצעי ריתום המותאמים לארגז המתחלף וברשיון הרכב אושרה הובלת ארגז מתחלף בלבד.
85ג. לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל מטען ברכב שאין בו תא נהג נפרד, אלא אם כן הופרד תא המטען מהמושבים במחיצה מתאימה להגנת מושבי הנהג והנוסעים או ננקט כל אמצעי אחר להגנת הנוסעים.
86. לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל ברכב –
(1) מטען אשר ממנו מתאבך אבק או נשפך חומר כלשהו;
(2) פחם ואפר יבש, אלא ברכב שיועד לכך וכשהמטען מכוסה באופן שימנע התאבכות אבק או שפיכת כל חומר ממנו;
(3) אפר מרחף או מלט, אלא ברכב שיועד לכך ואשר רשות הרישוי אישרה אותו.
87. (א) לא יוביל אדם שאינו משרד הובלה ולא ירשה לאחר להוביל ברכב חומר מסוכן אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
(1) כמות החומר המסוכן המובל אינה עולה על המפורט בחלק ב' בתוספת הראשונה;
(2) החומר המסוכן על פי המראה החיצוני של האריזה ארוז ומסומן בהתאם להוראות התקנות הבינלאומיות.
(ב) לא יוביל משרד הובלה חומר מסוכן אלא אם כן נתקיימו בו הוראות הפרק הרביעי.
(ג) בתקנה זו, "משרד הובלה", "חומר מסוכן", "התקנות הבינלאומיות", "התוספת הראשונה", "התוספת השניה" ו"הפרק הרביעי" - כמשמעותם בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי הובלה ושירותי גרורים), התשל"ט-1978.
88. (א) היה מטען חורג מחוץ לחלק הקדמי ביותר של הרכב, יסמן המוביל את המטען בקצה החורג כאמור, בין בזמן תאורה ובין שלא בזמן תאורה במשולש.

(ב) היה מטען חורג מחוץ לחלק האחורי ביותר של הרכב, יסמן המוביל את המטען בקצה החורג כאמור, בין בזמן תאורה ובין שלא בזמן תאורה במשולש.
(ג) המשולשים האמורים בתקנות משנה (א) ו-(ב) יהיו כאמור בחלק ג' בתוספת השניה ויוחזקו תמיד במצב נקי.
(ד) הוראות תקנה זו יחולו בין אם הרכב נמצא בתנועה ובין אם הוא עוצר, עומד או חונה.
89. (א) מצא שוטר רכב מוביל מטען שלא בהתאם להוראות סימן זה, רשאי הוא להורות את הנוהג בו להפסיק את הנסיעה עד שיפורק אותו חלק מהמטען המובל שלא בהתאם להוראות האמורות, או עד שהמטען יסודר בהתאם להן; הוראה זו אינה גורעת מאחריותו של נוהג הרכב לפי כל חיקוק.
(ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), רשאי שוטר להורות לנוהג רכב כאמור להביא את הרכב למקום קרוב ככל האפשר ובמועד שהורה לצורך שקילתו ולקבלת תעודה על שקילת הרכב ורשאי השוטר להורות לנוהג רכב כאמור להילוות אליו לאותו מקום לצורך שקילת הרכב וקבלת תעודת השקילה.
(ג) נמצא לאחר השקילה כאמור בתקנת משנה (ב) כי המשקל חורג מהוראות תקנות אלה – ישולמו הוצאות השקילה על ידי נוהג הרכב.
(ד) נוהג רכב כאמור בתקנה זו המציג שטר מטען כמשמעותו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי הובלה ושירותי גרורים), התשל"ט-1978, יהיה שטר המטען ראיה לכאורה למשקל המטען המובל ברכב.
סימן י"ב: גרירה
90. (א) רכב מנועי (להלן בתקנה זו - רכב) הנגרר על-ידי אחר, מחמת שיצא מכלל פעולה או מסיבה אחרת, יחובר אל הרכב הגורר במוט חיבור מתאים וחזק במידה מספקת באופן שהמרחק בין שני כלי הרכב לא יעלה על 2.5 מטר; אמצעי החיבור יסומנו בסימן צבעוני בולט לעין, ויוארו בזמן התאורה.
(ב) על הרכב הנגרר יותקן מאחור שלט כמפורט בחלק ג' בתוספת השניה בצורה הנראית לעין, ובזמן תאורה יותקן בקצה השמאלי של הרכב הנגרר אור אדום ואור שיאיר את לוחיות הזיהוי.
(ג) על הרכב הגורר יותקן מלפנים שלט כמפורט בחלק ג' בתוספת השניה בצורה הנראית לעין.
(ד) לא יגרור אדם רכב אלא אם גלגלי הסרן הקדמי או הסרן האחורי שלו מורמים פרט אם הרכב הנגרר נהוג על ידי אדם בעל רשיון נהיגה לגבי סוג הרכב הנגרר.
(ה) הוראות תקנת משנה (ד) לא יחולו כאשר הרכב נגרר באמצעות מיתקן אשר מפעיל את היגוי הרכב הנגרר ואושר על ידי רשות הרישוי.
(ו) לא יגרור אדם רכב על ידי רכב אחר אלא אם הדבר ניתן להיעשות בבטחה.
(ז) ברכב נגרר לא יימצאו אנשים פרט לנוהג כאמור בתקנת משנה (ד).
91. (א) לא יגרור אדם מכונה נגררת הפטורה מרישום ורישוי אלא בטרקטור או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 2200 ק"ג או לפי היתר מאת רשות הרישוי.
(ב) לא יגרור אדם גרור או נתמך אלא לפי תנאי הגרירה שנקבעו ברשיון הרכב של הגורר, הגרור או הנתמך על-ידי רשות הרישוי.
(ב1) לא יגרור אדם ברכב נוסעים פרטי, ברכב פרטי דו-שימושי וברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר פחות מ-2200 ק"ג גרור שמשקלו הכולל המותר עולה על 750 ק"ג.
(ג) לא יגרור אדם רכב מנועי ברכב פרטי, ברכב פרטי דו-שימושי או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר פחות מ-2200 ק"ג או במונית אלא לפי היתר מרשות הרישוי.
(ד) לא יגרור אדם רכב על שלושה גלגלים או פחות.
(ה) לא יגרור אדם רכב באמצעות מכונה ניידת אלא אם כן הרכב הנגרר הוא ציוד לביצוע עבודה שהמכונה הניידת, על פי קביעת יצרנה, מיועדת לבצע.
(ו) לא יגרור אדם יותר מרכב אחד לפי היתר רשות הרישוי.
(ז) לא יגרור אדם ברכב גרור, אלא אם כן מותקנים ברכב ובגרור מיתקני ריתום וגרירה תקינים מסוג כמפורט בפרט 27 בחלק ג' בתוספת השניה או למפרט שאישר מנהל אגף הרכב.
92. (א) על גרירת גרור או נתמך יחולו הוראות תקנות 300 ו-371 עד 379.
(ב) לא ינהג אדם בגורר או בתומך אם אין מגע מספיק בין גלגל מגלגלי הגרור או הנתמך לבין פני הדרך בגלל צורת חיבורם או הטענתם.
(ג) לא יגרור אדם יותר מגרור אחד, אלא לפי היתר מאת רשות הרישוי.
(ד) לא יגרור אדם גרור חקלאי הפטור מחובת רישום ורשיון לפי תקנה 279, אלא בטרקטור; רשות הרישוי רשאית לתת היתר לגרירת גרור חקלאי ברכב שאינו טרקטור; אם גרור כאמור נרשם וניתן עליו רשיון לפי הוראות פקודה יחולו עליו הוראות תקנות 300 ו-371 עד 379 לפי הענין.
סימן י"ג: רכב בטחון
93. (א) היה רכב הבטחון מתקרב, ינהגו עוברי הדרך שבה הוא עובר או עומד לעבור לפי הוראות אלה:
(1) נוהגי רכב ומוליכי בעלי-חיים - יתנו זכות קדימה לרכב הבטחון ויטו מיד את כלי רכבם או את בעל החיים למקום קרוב ככל האפשר לשפת הכביש הימנית ורחוק מצומת ויעצרו שם עד שרכב הבטחון יעבור;
(2) הולכי רגל הנמצאים בכביש - יפנו אותו מיד עד שיעבור רכב הבטחון.
(ב) לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב בטחון אלא בריווח של לפחות מאה מטר ממנו; אין הוראה זו חלה על נוהג רכב בטחון אחר או רכב הקשור באותה שעה בתפקידי רכב הבטחון.
94. נוהג רכב בטחון רשאי בשעת מילוי תפקידו –
(1) לחנות או לעמוד, שלא בהתאם להוראות שניתנו על פי דין;
(2) לעבור על פני תמרור או רמזור המורים על עצירה בלי להיעצר ובלבד שהאיט את מהלכו במידה שהבטיחות מחייבת זאת;
(3) לעבור על המהירות המותרת;
(4) לעבור על ההוראות המגבילות את כיווני הנסיעה ואת הפניות לכיוונים מסויימים;
אולם לא יעשה כן אלא במידה הדרושה למילוי התפקיד המוטל עליו, ותוך כדי נקיטת אמצעי זהירות על מנת למנוע סיכון או פגיעה בעוברי דרך או ברכוש.
95. נוהג אמבולנס של מגן דוד אדום, רכב משטרה, רכב צה"ל, רכב כיבוי אש, רכב שיטור משולב או רכב אחר שאושר על ידי רשות הרישוי כרכב בטחון או כל הנוסע בו לא יפיץ אור מהבהב אדום, כחול, כחול-צהוב או כחול-אדום ולא ישמיע אות אזעקה בסירנה, אלא אם הדבר דרוש למילוי התפקיד המוטל עליו, ובשעת מילוי תפקידו.


סימן י"ג1: רכב תפעולי
95א. בסימן זה –

"איזור רכב תפעולי" - איזור שבו מופעל רכב תפעולי ואשר בכניסה אליו וביציאה ממנו הוצב, באישורה של רשות התימרור המקומית, תמרור א-43 האחד מציין כניסה לאיזור רכב תפעולי והאחר מציין את היציאה ממנו;
"מפקח על רכב תפעולי" - מי שרשות הרישוי מינתה, בכתב, להיות מפקח על רכב תפעולי;
"רכב תפעולי" - רכב כמשמעותו בפקודה למעט רכב פרטי ורכב ציבורי, בין אם מותקן עליו ציוד דרך קבע ובין אם לאו, בין אם הוא מוביל מטען ובין אם הוא מסיע נוסעים, אשר ניתן היתר להפעלתו, לפי סימן זה, באיזור רכב תפעולי.
95ב. רכב תפעולי פטור מחובת רישום ורישוי על פי הפקודה.

95ג. (א) המפקח על רכב תפעולי רשאי לתת היתר להפעלת רכב תפעולי שתוקפו לא יעלה על שנה אחת ובתנאי שהרכב התפעולי נבדק על ידו ונמצא כשיר לתנועה או להפעלה.
(ב) המפקח על רכב תפעולי רשאי לבטל, לשנות או להתלות כל היתר שנתן לפי סימן זה לפני תום תוקפו אם נתברר לו שבעליו, מחזיקו, מפעילו, או נהגו של הרכב התפעולי לא ציית להוראותיו.
95ד. לא ינהג אדם רכב תפעולי, לא ישתמש בו ולא יפעיל אותו אלא באיזור רכב תפעולי ובלבד שנתקיימו כל אלה:
(1) ניתן לגבי הרכב התפעולי, לפי סוגו, היתר להפעלתו מאת המפקח על רכב תפעולי ובהתאם לתנאים שבהיתר;
(2) בידי נוהג או מפעיל הרכב התפעולי רשיון נהיגה מתאים לסוג הרכב הנהוג או המופעל על ידו או היתר לנהיגתו שניתן מאת המפקח על רכב תפעולי;
(3) לגבי הרכב התפעולי ניתנה תעודת ביטוח בהתאם לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970.
95ה. (א) המפקח על רכב תפעולי יקבע לגבי הרכב התפעולי את כל אלה:
(1) משקלו הכולל המותר של הרכב התפעולי;
(2) ייעודו של הרכב התפעולי, לרבות גרירת גרורים והסעת נוסעים;
(3) מספר הגרורים שיוכל לגרור ויחס משקל כולל מותר שבין הגורר לבין הגרורים;
(4) מספר הנוסעים שיוסעו והתנאים להסעתם;
(5) מספר זיהוי על הרכב התפעולי ואופן רישומו על הרכב;
(6) אופן רישומם של המשקל הכולל של הרכב ושל המשקל המרבי הכולל שהוא רשאי לגרור;
(7) אמצעי הבטיחות ככל שימצא לנכון, כגון שרשרות בטחון, נעלי בטחון, מחזירי אור, תאורה וכיוצא באלה שיש להתקינם ברכב התפעולי;
(8) מהירות הנסיעה המרבית של הרכב התפעולי, לסוגיו ולתכונותיו, בהתאם לתנאי השטח, שעות ההפעלה, תנאי התאורה, עומס התנועה והולכי הרגל שבאיזור רכב תפעולי;
(9) מסלולי נסיעה ותמרורים להבטחת התנועה באיזור רכב תפעולי ככל שיראה לנחוץ;
(ב) המפקח על רכב תפעולי רשאי להוסיף על הדרישות המפורטות בתקנת משנה (א) אם לפי שיקול דעתו נחוץ הדבר לבטיחות התנועה באזור הרכב התפעולי או להורות על הפסקת השימוש בו.
(ג) המפקח על רכב תפעולי ינהל כרטיס מעקב לכל רכב תפעולי שהוא נתן לגביו היתר, ובו יצוינו פרטי הרכב, לרבות הפרטים המנויים בתקנת משנה (א), לפי הענין, וכן התאריכים שבהם נערכה ביקורת תקופתית ברכב, תיקונים בו וכל פרט אחר שיראה לנכון (להלן בסימן זה - כרטיס המעקב); כרטיס המעקב יוצג בידי המפקח על הרכב התפעולי לפי דרישת רשות הרישוי.
95ו. בעלו, מחזיקו, מפעילו ונהגו של רכב תפעולי יקיים כל הוראה שנתן לו המפקח על רכב תפעולי לגבי הפעלתו של הרכב התפעולי.
95ז. הוראות התקנות המנויות להלן לא יחולו על רכב תפעולי ועל נהגו או מפעילו, ובלבד שננקטו כל אמצעי הזהירות הדרושים לבטיחות התנועה ולמניעת כל סיכון או פגיעה כפי שקבע המפקח על רכב תפעולי: 9(א), 21(ב)(1) ו-(3), 40(א), 43, 44, 45(2), 47 - לגבי עקיפת רכב תפעולי אחר, 48(ב) ו-58(א) ובלבד שהנהג או המפעיל נקט כל אמצעי הזהירות כדי להודיע לעובר דרך אחר על כוונותיו, 70, 71(1), 72(3), (8) ו-(10), 74(ב), 75, 85, 85א, 88, 90(א) ו-(ד), 91(ה) ו-(ו), 92(ג), 97, 101, 104, 105 ו-106.
סימן י"ד: אורות
96. לא ישתמש אדם ברכב אלא אם מערכת האורות שבו מותקנת ופועלת כהלכה.

97. (א) לא ינהג אדם רכב מנועי בזמן תאורה אלא כשפנסי החזית והפנסים האחוריים מאירים ולוחית הזיהוי האחורית מוארת.

(ב) לא ינהג אדם אופנוע בדרך אלא כשמאירים בו פנסי החזית או הפנסים המיועדים בלבדית לנסיעה ביום.
(ג) לא ינהג אדם מונית, אוטובוס או רכב מנועי מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 14,999 ק"ג, בכל דרך וברכב מנועי אחר, למעט אופנוע, בדרך שאינה דרך עירונית, בתקופה שמיום 1 בנובמבר ועד 31 במרס בכל שנה, אלא כשמאירים בו פנסי החזית והפנסים האחוריים.
(ד) לא ינהג אדם רכב אשר רחבו הכולל הוא 210 ס"מ או יותר אלא אם מאירים בו, נוסף על האמור בתקנת משנה (א), גם פנסי רוחב.
(ה) לא ינהג אדם רכב מנועי במנהרה שבכניסה אליה הוצב תמרור א-43 שעליו כתוב "מנהרה הדלק אורות" אלא כשמאירים פנסי החזית והפנסים האחוריים.
98. בדרך עירונית לא ידליק הנוהג את האור הגבוה שבפנסי החזית, אלא אם אין הדרך מוארת כראוי.

99. (א) הנוהג ברכב מנועי שפנסיו מאירים באור גבוה, יעמעם אורותיו בכל אחד מאלה:
(1) הוא נוסע לקראת רכב אחר באותה דרך עד שיעבור אותו רכב אחר, או כשהוא נוסע לקראת רכב אחר הנמצא בדרך סמוכה ועלול לסנוור נוהג רכב אחר;
(2) הוא עוצר;
(3) הוא נוסע מאחרי רכב אחר ואלומת האור הגבוה שלו מאירה את חלקו האחורי של הרכב הנוסע לפניו, אולם מותר לאותת קצרות על ידי הבהוב האור הגבוה כדי להזהיר את נוהג הרכב שלפניו כי בכוונתו לעקפו או לעבור על פניו, ובלבד שלא יאותת כאמור, אם הוא עלול לסנוור נוהג רכב אחר הבא לקראתו.
(ב) בשעת העמעום יהיה אור נמוך כאמור בתקנה 334(ג).
100. (א) לא יעמיד אדם בזמן התאורה רכב בחלק הדרך המיועד לתנועת כלי רכב ולא ישאיר שם רכב עומד, ומי שהשליטה על הרכב בידו לא יניח שהרכב יעמוד או יישאר כאמור אלא אם –
(1) ברכב מנועי שרחבו עולה על מטר אחד ובאופנוע עם רכב צדי - מאירים פנסי החניה ופנס אחורי או מאירים בו פנסי הרוחב או פנס צידי המותקן על דופן הרכב שלצד הכביש, המראה אור לבן מלפנים ואור אדום מאחור;
(2) ברכב שרחבו הכולל הוא 210 ס"מ או יותר - מאירים בו פנסי הרוחב וכן הפנס האחורי;
(3) ברכב אחר - פנס המפיץ אור לבן או צהוב דולק בו מלפנים ומחזירור אדום קבוע בו מאחור.
(ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על רכב –
(1) העומד בדרך שמצב התאורה בה מאפשר הבחנה ברכב ממרחק סביר על-ידי עוברי דרך;
(2) שמערכת אורותיו אינה במצב תקין, ובלבד שיתקיימו לגביו הוראות תקנה 70(א).
101. לא ינהג אדם רכב מכל סוג שהוא שאורכו הכולל, עם מטען או בלעדיו, עולה על 20 מטרים או רוחבו עולה על 3 מטרים, או רכב ליווי כמשמעותו בתקנה 85(ו), אלא אם כן מותקן על גג תא הנהג פנס כאמור בחלק ג' בתוספת השניה, המפיץ אור צהוב מהבהב הנראה לעוברי הדרך מכל הכיוונים.
102. הוראות סימן זה יחולו גם על גרור ונתמך שאינם מחוברים לגורר או לתומך; נתמך המחובר לתומך יראוהו כחלק בלתי נפרד מהתומך.
103. לא ינהג אדם בזמן תאורה אופנוע עם רכב צדי, אלא אם מאיר בו בנוסף לפנס החניה גם פנס הרכב הצדי.
104. לא ינהג אדם בזמן תאורה רכב מנועי שמחובר אליו גרור או נתמך המיועדים להובלת מטענים ארוכים והבנויים ללא רצפה ודפנות, ושרחבו הכולל עולה על 120 ס"מ, אלא אם מאירים עליו פנסים המותקנים על שרשרות או על כבלים כאמור בתקנה 369.
105. בכפוף לאמור בתקנה 97, לא יסיע אדם בזמן התאורה מכונה ניידת ולא יגרור מכונה נגררת, אלא אם קבועים בהן מאחוריהן מצד שמאל מחזירור בצבע אדום, או פנס המפיץ אור אדום הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר, וכן טבלה כאמור בתקנה 383ז(ב).
106. לא יסיע אדם בזמן התאורה רכב מסוג שלא פורש בסימן זה, אלא אם מאיר בו פנס המפיץ אור לבן או צהוב, הקבוע בצדו השמאלי במקום הנראה לעין מלפנים ומאחור, וכן קבוע מאחוריו בצדו השמאלי מחזירור בצבע אדום.
107. (א) לא ישתמש אדם בזרקור בדרך, אלא לשם תיקון הרכב, או חיפוש מקום.
(ב) תקנת משנה (א) לא תחול על המשתמש בזרקור ברכב בטחון, או ברכב צה"ל בתפקיד צבאי.
(ג) לא ישתמש אדם בזרקור, אלא כשהרכב אינו נע ואורו אינו מופנה לאורך הדרך, או אל מול פני רכב אחר.
(ד) הותקנו ברכב פנסי ערפל כאמור בתקנות 347 ו-347א, מותר להפעילם רק במקרה של ערפל, או כשיורד גשם שוטף, או שלג.
(ה) לא ישתמש אדם בפנס לנסיעה אחורנית, אלא בשעת נסיעה אחורנית.













Share/Bookmark